זהר

כב) אמר רבי נהוראי, אסהדנא על מאן דנפיק מתרע ביתיה, בעטופא דמצוה, ותפילין ברישיה. בשעתא דנפק בין תרין תרעין, אזדמנת שכינתא עליה, ותרין מלאכין דקיימין עליה, חד מימיניה, וחד משמאליה, כלהו מלווין ליה עד בי כנשתא, ומברכין ליה. חד מקטרגא דאיהו קאים ל קמי פתחא דבר נש אזיל מבתרייהו, ועל כרחיה אתיב ואמר אמן.

פירוש מעלות הסולם

כב) אמר רבי נהוראי וכו': א״ר נהוראי, מעיד אני על מי שיוצא משער ביתו, בעטוף של מצוה, ותפלין בראשו, בשעה שיוצא בין שני השערים, דהיינו בין שער ביתו לשער בית הכנסת, השכינה מזדמנת עליו, ושני מלאכים עומדים עליו, אחד מימינו ואחד משמאלו. וכלם מלוים אותו עד בית הכנסת, ומברכים אותו, ומקטרג אחד העומד לפני פתחי בתיהם של בני אדם הולך מאחריהם, ובעל כרחו משיב ואומר אמן על ברכותיהם.