זהר

כב) בקדמיתא בימא בההוא חמר, בפורקנא בתרייתא כלא בימא דאורייתא. מטה דיליה דקרע ביה ימא דא קולמוס בגין דעליה אתגליא זרוע י״י דאתמר ביה וזרוע י״י על מי נגלתה.

פירוש מעלות הסולם

כב) בקדמיתא בימא בההוא וכו׳: בתחלה, היינו הגאולה הראשונה, היתה בים, באותו החומר, כלומר: ​בים סוף, החומרי, בגאולה האחרונה, הכל יהיה בים התורה, כלומר בגילוי סודות התורה, מטה שלו שקרע בו הים, זה עטו, בסוד הכתוב לשוני עט סופר מהיר, והלשון ה״ס הדעת המכריע בין חכמה ובינה שהם סוד חיך וגרון, וה״ס קו האמצעי שהוא בחי' משה. (עיין בספרא דצניעותא פרק א׳ אות י״ב) משום שעליו על משה, נתגלה זרוע ה', כמו שנתבאר לעיל (ח״א תקון י״ג אות כ״ח כ״ט ל׳) שמשה הוא סוד ז״א העולה ומכריע בין ב׳ הקוים של בינה ונעשה שם סוד הדעת המייחד ב׳ הקוין של חכמה ובינה, בסוד תלת נפקי מחד דהיינו חב״ד שיצאו בבינה, ע״י ז״א, ואז חד בתלת קיימא, שיצאו ג׳ קוים גם בז״א, כי כל שיעור אור שהתחתון גורם בהעליון, זוכה בו גם התחתון, והם חב״ד דז״א, ואור התורה, כי ז״א נקרא תורה, והמוחין הם אור התורה. שנאמר בו במשה וזרוע ה׳, על מי נגלתה. עיין שם (אות כ״ח) ששואל התקונים ואמאי אתקרי זרוע ה׳ ומשיב.