זהר

כב) צדיק איהו רקיע דפליג בין מיא למיא בין ים עלאה דאיהי אימא עלאה ובין ים תתאה, דאיהי אימא תתאה. ועליה אתמר אין בין מים העליונים למים התחתונים אלא כמלא נימא כמה דאוקמוהו מארי מתניתין והאי נימא איהי צדיק. ולאו למגנא אוקמוהו קדמאין דקב״ה מדקדק עם הצדיקים אפילו כחוט השערה.

פירוש מעלות הסולם

כב) צדיק איהו רקיע וכו׳: צדיק הוא רקיע, היינו ז"א עם המסך דחירק (עי׳ לעיל אות ט׳ מעלת הסלם ד״ה פירוש) המבדיל בין מים למים, בין ים העליון שהוא האם העליונה, היינו ג״ר דבינה וכתר חכמה דא״א, ובין הים התחתון, שהוא אם התחתונה, היינו מלכות שעלתה לבינה, ועליו למדנו (חגיגה טו.) אין בין מים העליונים למים התחתונים אלא כמלא נימא, כמו שהעמידו בעלי המשנה, ונימא זו היא צדיק היינו יסוד (עי׳ לעיל אות י׳) ולא לחנם העמידו הראשונים, שהקב״ה מדקדק עם הצדיקים אפילו כחוט השערה.