זהר

כב) קמ"ץ פת"ח. דא סגיר, ודא פתח. תרין תרעין, שערי צדק. עלייהו אתמר, פתחו לי שערי צדק.

פירוש מעלות הסולם

כב) קמץ פתח דא וכו': הנקודות קמץ ופתח, זה היינו הקמץ, סוגר. וזה היינו הפתח פותח שני השערים, שה"ס השפתים, המרומזים בנקודת שבא, ונקראים שערי צדק, היינו מלכות שנקראת צדק. עליהם נאמר פתחו לי שערי צדק.
פירוש, התיקונים מבאר סדר פתיחת השערים, דוגמת הכסות שעל העינים שהן העפעפים. (עי' באדרא רבא מאמר עיינין דז"א). ויש בשפתים ע"ס שהן כח"ב זו"ן, ומרומזים בב' נקודות של השבא שנקודה העליונה של השבא ה"ס כתר חכמה, ובינה תו"מ הם הנקודה התחתונה של השבא.וזה מורה על קומת המלכות לפני הזווג, שב' הנקודות עומדות בקו אחד זו למעלה מזו, בסוד הקטנות בסו"ה באש ה' נשפט, באש היא אותיות שבא (עי' לעיל בהקדמת תקוני הזהר אות ק"א) וז"ס השבא של שפתי. וקמץ פתח של שפתי רומזים על המוחין דגדלות, קמץ פירושו קמיצו של האורות, שזה מורה על בחינת כתר, דהיינו ע"ס דראש, ובהיות המסך בבחינת זווג דהכאה שהוא התנגדות להתלבשות האורות בתוך הכלים, לכן נקרא קמץ. והפוכו הוא בחינת הפתח כי הוא מורה על בחינת התלבשות האור בתוך הכלים, דהיינו לאחר הזווג דהכאה בפה, שהיא הכאת שפה עליונה על השפה התחתונה במלכות דראש, שבכח אור החוזר העולה מן הזווג מתפשטת המלכות ממעלה למטה לעשר ספירות דגוף ואז נפתחו האורות ומאירים בהרוחה בתוך הכלים, וזה אמרו קמץ פתח דא סגיר היינו הקמץ בסוד המסך של התנגדות להתלבשות ודא פתח הפותח עם האו"ח העולה ממטה למעלה ומלביש את אור הישר ומתפשט גם ממעלה למטה בסוד פתח דבריך יאיר. וה"ס שערי צדק וכו' היינו מלכות.