זהר

כב) גבורים מסטרא דגבורה, דיהבין תוקפא למאריהון לכבוש עבד תחת רבו. ושפחה תחות גברתה, בקשורא דתפילין. דמאן דלית ליה תפילין בשעת קריאת שמע, מסטרא דיליה שליט עבד ושפחה על עלמא, ובההיא שעתא רוגזא שכינתא, הה"ד תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה.

פירוש מעלות הסולם

כב) גבורים מסטרא דגבורה וכו': גבורים מצד ספירת גבורה, שנותנים תוקף לאדונם לכבוש עבד תחת אדונו. ושפחה תחת גבירתה, בקשר של תפילין. כי מי שאין לו תפילין בשעת קריאת שמע, מצדו שולטים העבד והשפחה על העולם. ובשעה ההיא השכינה מתרגזת, זה הוא שכתוב תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה.
פירוש. כי בתקונו של אברהם עוד לא נגמר מחשבת הבריאה, כי מחשבת הבריאה היתה בעיקר להנות ולהיטיב לנבראיו, אשר מדת ההנאה תלויה ושקולה בשעור החשק וההשתוקקות לקבל, אשר כפי מדת גדלות החשק כך מדת התענוג, ולכן אחר אשר נתקנה השכינה רק בכלי של השפעה בלי לקבל משהו, רק להשפיע הרי לא הגיע מזה שום תיקון למחשבת הבריאה השורשיית שהיא באה רק בגדלות החשק לקבל. לכן צריכים למדת הגבורה, שה״ס יצחק, אשר תיקן את השכינה לבית קבול, באופן שתהיה ראויה לקבל כל השלימות הנרצה והכלולה במחשבת הבריאה, והוא שעורר גם את החשק לקבל הימנו ית׳ אבל רק בבחינת קבלה ע״מ להשפיע. כלומר, אשר חושק מאד לקבל אבל רק מטעם שהמשפיע רוצה בכך ולולא שהמשפיע היה רוצה כן לא היה בו שום רצון של קבלה. ונודע שקבלה כזו נחשבת להשפעה גמורה ממש. וצריכים לדעת אשר מה שאומרים אברהם קו ימין ויצחק קו שמאל, ויעקב קו אמצעי. אין הפירוש שאברהם היה בקו ימין לבד בלי קו שמאל ואמצע, וכן יצחק שמאל לבד בלי קו ימין וקו האמצע, כי זה לא יתכן כלל במדרגות הקדושה, כי בכל מדרגות הקדושה, כל ג' הקוין כלולים זה בזה תמיד. והמדובר הוא רק בהשליטה כי אברהם הוא שליטת קו הימין וקו השמאל והאמצע נכללים בו. וכן יצחק הוא בשליטת קו השמאל וקו הימין והאמצע כלולים בו וכן יעקב כולל ב׳ הקוין ימין ושמאל בשליטת קו האמצע.
והנה סוד קריאת שמע ותפילין ה״ס אברהם ויצחק כמבואר בז״ח דף ק״ח ט״ד וז״ל ורמ״ח תיבין אינון בקריאת שמע, ואתייהיבו מרחימו דאהבה. ובג״ד תקינו הבוחר בעמו ישראל באהבה, ואינון כלילן באברהם דאתמר ביה זרע אברהם אוהבי. תפילין אינון עז דאתייהיבו מיראה דאיהי לשמאלא, ודא פחד יצחק דתמן כל מקטרגין סלקין למתבע כל דינין. ובג״ד ובזרוע עוזו דא תפילין י״ה ביראה ו״ה באהבה. הה״ד אהבו את ה׳ כל חסידיו עכ״ל.
וענין עבד ושפחה הוא רצונות הקבלה של שלא לשמה, המשמשים את הקדושה בבחינה שמתוך שלא לשמה בא לשמה ומכניעים את הרצונות האלה ע״י ק״ש בקשורא דתפילין, אשר הם נקראים עז ועליהם נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך. ובזה נעשה בית קבול להשכינה הקדושה להארת ג"ר בסוד י׳׳ה ביראה.
וז״א גבורים וכו' דיהבין תוקפא למאריהון ע״י מדת הגבורה בסוד ופחד יצחק, לכבוש עבד תחת רבו וכו' המכניע כל כוחות של קבלה אשר יקבלו רק מפני אשר המשפיע רוצה בכך. וממליך את הגבירה בהארת ג״ר ושלימות, בקשורא דתפילין הנקראים עוז וכל החיצונים בורחים מפחד הארתם כמ״ש ויראו ממך. דמאן דלית ליה תפילין וכו' ומשאיר את השכינה רק בהארת ו"ק, מסטרא דיליה שליט עבד ושפחה ובההיא שעתא רגזא שכינתא למה שאינו מעלה מ״ן במצות תפילין להכניע את העבד והשפחה ביראה דאיהי י״ה.