זהר

כא) כדין אתער קב"ה בדרגוי, ובטש ברקיעין כדאמרן, ואזדעזעו תריסר אלפי עלמין, וגעי ובכי, דכתיב יי' ממרים ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו, ואדכר לון לישראל, ואחית תרין דמעין לגו ימא רבא. וכדין אתער שלהוביתא חד דבסטר צפון, ובטש רוחא חד דבסטר צפון בההוא שלהוביתא, ואזלא ושאטא בעלמא, וההיא שעתא אתפלג ליליא, ושלהוביתא אזלא ובטש בגדפוי דתרנגולא, וקארי, כדין קב"ה עאל בגנתא דעדן.

פירוש הסולם

כא) כדין אתער קב"ה וכו': אז נתעורר הקב"ה במדרגותיו, ומכה ברקיעים, ומזדעזעים י"ב אלפים עולמות, ושואג ובוכה. שכתוב, ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו. וזוכר את ישראל, שהם בגלות, ומוריד ב' דמעות לים הגדול. ואז נתעורר שלהבת אחת שבצד צפון. ורוח אחד שבצד צפון מזדווג עם שלהבת ההוא, והשלהבת הולכת ומשוטטת בעולם, ובשעה ההיא נחלק הלילה, והשלהבת הולכת ומכה בכנפי התרנגול, והוא קורא. ואז נכנס הקב"ה בגן עדן.
פירוש. כבר נתבאר שג' משמורות של הלילה ה"ס ג' קוין של המלכות. וממשמורה הב' שהוא קו שמאל נמשך דינים עד שבא קו האמצעי ומיחד השמאל עם קו הימין, שהחכמה שבשמאל מתלבשת בחסדים שבימין, ואז מאירה בשלמות. גם נודע שאין קו השמאל נכנע להתיחד עם הימין, עד שקו האמצעי מעלה המסך דחירק, מתחילה מבחינת מלכות דמדת הדין, הנקראת מנעולא, ואח"כ ממלכות הנמתקת בבינה הנקראת מפתחא. (כנ"ל פרשת לך דף י"ג ד"ה ונתבאר ע"ש).
וז"ש, כדין, מחמת הדינים דקו שמאל, אתער קב"ה, שהוא קו האמצעי, בדרגוי, ובטש ברקיעין, דהיינו שמזדווג במסך דחירק, ואזדעזעו י"ב אלף עלמין, היינו העולמות הנמשכים מהארת החכמה שבשמאל, נזדעזעים מחמת המסך שממעט אותם לו"ק. והם במספר י"ב, כי כל קו וקו כלול מכל י"ב בחינות המלכות, וגעי ובכי, כי מחמת המסך הממעט לו"ק שהוא קטנות, נבחן שגעי ובכה, כי הקטנות מכונה בכיה, בסוד אותיות השניות לשם אהיה, שהם השם בוכו, ואדכר לון לישראל, שסובלים גלות מחמת הדינים דקו שמאל. ואחית תרין דמעין, היינו ב' בחינות המלכיות, מפתחא ומנעולא הכלולות במסך דחירק. ומשום שהחכמה מכונה עינים, נבחן מיעוט החכמה לדמעות. לגו ימא רבא, היינו למלכות המכונה ים הגדול.
אמנם כדי להמשיך מוחין דו"ק דחכמה, צריכים לגנוז הדינים דמנעולא והזווג דקו האמצעי צריך להיות רק על מסך דמפתחא, כמ"ש שם (לך י"ג ד"ה ונתבאר ע"ש) וז"ש, וכדין אתער שלהוביתא חד דבסטר צפון, הדינים שבמסך דחירק נקראים שלהבת, אמנם מדייק דבסטר צפון, שהוא קו השמאל, שלא יוכל להתעורר שם רק המסך דמפתחא, דהיינו המסך מבחינת מלכות שעלתה לבינה, שמחמת חזרת מלכות ההיא למקומה יצא קו השמאל, ועתה ע"י קו האמצעי חזרה ונתעוררה שם עלית המלכות לבינה, שה"ס מסך דמפתחא. ובטש רוחא חד דבסטר צפון, היינו קו האמצעי הנכלל בצפון, הנקרא רוחא, נזדווג בההוא שלהוביתא, דהיינו שמזדווג עם המסך דמפתחא ההוא, ואז חזר ונמשך עליו מוחין דו"ק דחכמה. ואזלא ושאטא בעלמא, היינו שהמסך דמפתחא, המכונה שלהבת דבסטר צפון, מתפשט בעולם, ובחינת מנעולא נגנזה ונעלמה. וההיא שעתא אתפלג ליליא, שאז מתחיל שליטת הת"ת שהוא קו האמצעי, והלילה נחלק, כי חצי הראשון הוא בחינת ב' קוין חסד וגבורה, וחצי לילה השני הוא ת"ת ומלכות. (כנ"ל אות ט"ו) ושלהוביתא אזלא ובטש בגדפוי דתרנגולא, ששלהבת הזה, שהיא מסך דמפתחא מכה בכנפי התרנגול, שה"ס מלאך גבריאל, שנקרא תרנגול. והוא קורא, היינו הכרוז המובא לעיל (פרשת לך אות ו' ע"ש בהסולם) שהוא לעורר בני אדם משנתם. כי מחמת הדינים דשמאל נמשך שינה לבני אדם, שה"ס הסתלקות המוחין. וע"י השלהבת שמעורר קו האמצעי בקו השמאל, מתיחד השמאל עם הימין והמוחין דו"ק דחכמה, שהם רחמים, מתעוררים, ונפסק השינה מן הצדיקים. ועל זה רומז התרנגול, למטה, שבחצות לילה מגיע השלהבת, דהיינו ההתעוררות, להכות עם ב' כנפיו זו בזו שזה יורה על היחוד דימין ושמאל, והוא קורא, שזה יורה על הכרוז שלמעלה, המפסיק השינה מן הצדיקים. (כמ"ש לך אות ו') שגם התרנגול שלמטה בקריאה שלו, מעיר קצת אנשים משנתם. וז"ש כדין קב"ה עאל בגנתא דעדן, קב"ה, היינו קו האמצעי, בגן עדן, הוא המלכות. כי אז מתחיל שליטת התפארת שהוא קו האמצעי.