זהר

כא) ואלין אינון תריסר דקיימין בשית. זמנין אינון ארבעין ותרין. זמנין שבעין ותרין הוו, אבל נחתין לתתא. והכא אתפרשו שבילין לכל סטר, דאינון תלתין ותרין, אשתאר ארבעין. ותרין אודנין ימינא ושמאלא, הא ארבעין ותרין. אלין מ"ב אתוון עלאין, דאינון אתוון רברבן דאורייתא.

פירוש הסולם

כא) ואלין אינון תריסר וכו': ואלו הם י"ב העמודים בששה קצוות. כי ישסו"ת הם ו"ק דאו"א, ואלו י"ב הנ"ל מאירים בכל קצה שבהם, והם במספר השם ע"ב, כי ו"פ י"ב הוא ע"ב. ופעם נחשבים להשם מ"ב, היינו בישסו"ת עצמם, ופעם לע"ב, אבל זה הוא כשיורדים למטה לו"ק דז"א שרק שם מאיר השם ע"ב. וכאן בישסו"ת, מתפשטים מהע"ב שבילים לכל צד, דהיינו ל"ב שבילי החכמה, וכשתגרע ל"ב מע"ב נשאר ארבעים, ועם ב' אזנים ימין ושמאל, אשר אזנים הם בינה, שהימין הוא ישראל סבא והשמאל הוא תבונה, שהם שורשי האורות, הם ארבעים ושנים, שה"ס השם מ"ב. אלו הם מ"ב אותיות עליונות, שהם אותיות הגדולות שבתורה.