זהר

כא) ה' בין יו"ד ליו"ד דיה"י, נשבא דפרדשקא דעתיקא, לזעירא דאנפין בלא רוחא לא אתקיים. בה"א, אשתכלל ה"א עלאה ה"א תתאה, דכתיב אהה אדני אלהים.

פירוש הסולם

כא) ה' בין יוד ליוד וכו': דרך אחר הה' הכתובה בין י' לי' דיה"י, רומזת על נשיבת רוח חכמה מחוטם דא"א, לז"א. ואע"פ שז"א הוא תמיד בחסדים מכוסים מחכמה, עכ"ז, בלא רוח חכמה אינו מתקיים. כי כל עוד שאין בו חכמה הוא ו"ק בלי ראש. בה' זו הרומזת לחוטם דא"א, נשתכללו ה' עליונה דשם הויה וה' תחתונה דשם הויה, דהיינו שה' עליונה שהיא בינה מקבלת חכמה בקו שמאל שלה, מחוטם דא"א ומשפעת לה' תחתונה, שהיא הנוקבא. ואז ב' ההין הן ביחד, שכתוב, אהה אדני אלקים שרומז, שבכל מקום שב' ההין הם יחדיו, דהיינו שה' תחתונה מקבלת חכמה מקו שמאל דה' עליונה, נאמר עליה אהה, שהוא רומז לעת צרה, כי הנוקבא היא אז, בצרה שהיא חרבה ויבשה כנ"ל.