תוכן

תשלום ביאור המדרש רבה פ"ח / ביאור על דברי חז"ל אכלתי ואוכל עוד / למה מתן שכר המפורש בתורה היא שלימות הגוף / ביאור על דברי חז"ל כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח וכו'
כא. ועתה מובן היטב, למה לא מובא תשובתם של המלאכי מעלה בדבר בריאת האדם, שעמדנו בהמדרש כנ"ל באות י"א עיין שם. להיות, שעל אדם של עתה, לא הסכימו אפילו מלאכי חסד וצדקה, כי יצא כולו מתחת השפעתם, ונעשה סמוך על שלחן של הסטרא אחרא, כנ"ל. והיינו שמסיים המדרש, שנטל האמת והשליכו לארץ, מיד אמרו כולם תעלה האמת מן הארץ. כלומר, שאפילו מלאכי חסד וצדקה התחרטו על הסכמתם, כי אדעתא דהכי לא הסכימו מעולם, שיתבזה האמת וכו'. שמקרה הזה, קרה בעת אכילת העץ הדעת, שנעדר האמת מהנהגת קיום המציאות, כי נכשל ונחלש כח הבירור המוטבע באדם מצד היצירה, שאופני פעולתו היה על ידי הרגש מר ומתוק, כמו שכתוב לעיל באות ט"ז, עש"ה. כי השפע של קיום שהם רפ"ח בחינות שונות, כבר היו ברורים כשמש בצהרים, ומחוברים במערכת הקדושה, וחיך אוכל יטעם לקרב ולהשתלם בכל הנאהב והמתוק ולדחות כל המר והרע לו, באופן שלא יכשל אדם בהם, כנ"ל עש"ה.
אמנם אחר הטעימה הראשונה של עץ הדעת, שבחמתה נתדבקה בהם צורת גדלות הקבלה העצמיית, ונעשה גופם עם הקדושה ב' הפכים, כנ"ל. אז הגיע השפע של קיום שהיא רפ"ח הבחינות הנ"ל, לידי הסטרא אחרא. ונמצא שרפ"ח הניצוצין שהיו כבר ברורים, חזרו ונתבלבלו בידי הסטרא אחרא, ונולדה צורה חדשה בהמציאות, שהוא ענין הצורה שתחילתה מתוק וסופה מר. כי כן נשתנה צורת הרפ"ח בידי הסטרא אחרא, שאור התענוג שעל ידיהם מביא פירוד וטפה של מרה כנ"ל. שזה הוא צורת השקר, אבי אבות החורבנות וכל בלבול. וז"ש שנטל האמת והשליכו לארץ, ועל כן ניתוסף להאדם מתוך עטיו של נחש, בירור חדש, שהוא כח הפועל השכלי, שאופני פעולתו על ידי בירורי אמת ושקר, שמוכרח לשמש עמו בכל משך זמן מהלך התיקונים, שבלעדו הוא נמנע התועלת, כנ"ל באות ט"ז, עש"ה.
ובוא והשכל כמות הבלבול שנתהוה בסיבת נפילת הרפ"ח ניצוצין לידי הסטרא אחרא, כי בטרם שטעמו מעץ הדעת, לא יכלה האשה אף לנגוע בדבר האסור, כנ"ל באות י"ז, דאפילו בקירוב נגיעה לעץ הדעת תיכף טעמה בו מרירות בטעם מות, דעל כן הבינה והוסיפה גם באיסור נגיעה, כנ"ל ע"ש, ואחר טעימה הא' שכבר שלטה הנהגת הסטרא אחרא והשקר בקיום המציאות, נעשה להם האיסור כל כך מתוק בתחילתו, עד שלא יכלו עוד לפרוש הימנו, כמו שאמרו ז"ל, שאמר אכלתי ואוכל עוד כנ"ל.
ובזה תבין מה שהמתן שכר שבתורה הקדושה, מוגדר רק בשלות הגופות. להיות שכל ענין התורה הוא להבאת תיקונו של חטא העץ הדעת, שנתבלבל ההנהגה של קיום המציאות על ידיה. ולתיקון זה ניתנה התורה, כדי לחזור ולהעלות הרפ"ח ניצוצין להקדושה, שאז ישוב ההנהגה של הקיום אל הקדושה, ויסורו הבלבולים מדרכי הקיום המציאות, שאז יוכשרו בני אדם לשלימותם הנרצה מאליהם, על ידי הבירור של מר ומתוק לבד, שהוא הפועל הראשון שבטרם חטאו של עץ הדעת, והבן. וכן הנביאים, אינם מדברים אלא מתיקון הזה לבד, והיא שאמרו חז"ל, "כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח", שהוא ענין השבת דרכי קיום העולם בהשגחה המבוררת, כמו שהיתה קודם החטא. "אבל לעולם הבא", פירוש, גמר הענין שהוא השואת צורה ליוצרה כנ"ל, "עין לא ראתה אלקים זולתיך", עש"ה. וכמו שכתוב, שבימות המשיח, "אם מצרים לא יעלה וכו' לא עליהם יהיה הגשם וכו'", והיינו על ידי בירור טוב ורע כנ"ל.