תוכן

כא) נשאול נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם, כי זבח הימים שם לכל המשפחה, לתת חק לנערותיה. כי בזמן הסתרת פנים, אני יבשה וצמאה בלי מים. ואם ח"ו יתרה לו, דע כי כלתה הרעה לשונאיהן של ישראל. ויצא עמו יהונתן בשדה של תפוחין, ואמר, כי כשיפקד בחודש מח"ר, במקום הרמ"ח, ויפקד מקום מושבך, ושלשת תרד מאוד, ר"ל: כי בהיותה נקודה זעירא שלישית מג' נקודות, תהיה קטנה בתכלית, וזהו מאד. ובאת אל המקום הידוע, שתהיה נכללת במקום, כמו שהיית ביום המעשה, ביום הבראך. כי ז"ס בתר דינקי להו וכו', ויתחדש כנשר נעוריה כנזכר. וז"ס עמוק. וז"ס אשר נסתרת שם ביום המעשה, וישבת אצל אבן (בוחן שהוא) האזל, ההולכת לבקש טרף לביתה.