תוכן

כא) דע, כי נח היה בחינת משה, ולא התפלל על דורו, לכן אמר מחני, מי נח זאת לי, כי הוא גרם, לכן נקרא על שמו. ואף שלא התפלל עליהם, מכ"מ בזכותו נתלה להם ק"ך שנים, כמנין שני משה, וזהו בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה. ושם במבול נאמר, ה' למבול ישב, פי' נתעכב מלהביא המבול, ר"ת יל"י וס"ת הבל. וישב ה' מלך לעולם, ר"ת גי' אלהים, כי אז לא נתנהג במדת הרחמים בשם הויה, אלא שם הויה ישב ונתעכב, ולא נהג אלא במדת אלהים. ומשה חזר להתפלל עליהם, לתקן את אשר עיות, וע"כ אמר מחני נא, לשון מיחוי, כמו מי המבול. וכל ימיו לא היה אלא בתפלה על הדור, לתקן מה שעיות באותן הימים אשר חטאו בעגל, ופגמו בשם זה של יל"י, שהוא נגד שור במזלות, ואמרו עלה שור. וז"ס ישראל לא ידע, ר"ת יל"י. עמי לא התבונן, ר"ת עלה.