תוכן

כא) ענין עקרת הבית רחל, שהיתה עקרה משאר אמהות. לפי שנודע שג' אהיה הם: יודין, ואלפין, וההין, וסדרן כך: דיודין בג"ר דנוקבא. דההין בג"ת, דאלפין בג' אמצעים, וכבר נתבאר אצלינו, שלפי שאלפין בג' אמצעים, לכן שם נעשה שדים ודדים, כי ככלות הדם שבמקור בעת הלידה, שהוא ביסוד שלה, ששם הדמים, ושם אהיה של ההין עולה למעלה במקום הדדין ונעשה חלב, לכן קס"א קמ"ג גימטריא ש"ד. נחזור לענין, כי כמו שיש חילוק בה' כנ"ל, מן הראשונות לאמצעיות ולאחרונות, גם בכ"א מהן, יש חילוק זה, כי חכמה שבה היא אהי"ה דיודין, ובינה מאלפין, ודעת דההין. ועד"ז בג' אמצעיות, ובג' תחתונות. נמצא שביסוד נוקבא הוא שם אהי"ה דההין, אמנם בכל ג' אמהות, היה נשלם היסוד שלהם, ע"י שם אהיה דההין, ונגמר שם ביסוד שבה, סוף מדרגותיהם. לכן גם אות ה' המורה ע"ז, ניתן בסוף התיבה שבהן, לכן לא היו עקרות. ז"ש לאה בלהה זלפה, שבסוף שמותיהן יש ה', להורות על היותן ראויין להוליד (בכח) שם אהיה דההין. אך רחל לא נרמזה אות ה' כלל, לא תחלה ולא בסוף, לכן היתה עקרה, כי אות ה' פתוחה למטה, המורה על היותה ראויה לקבל זרע ולילד, לכן אמרה הנה אמתי בלהה בא אליה ואבנה גם אנכי ממנה (להיותה אמתי, ויש בה ה' יתירה של הולדה, אבנה גם אנכי ממנה) ותועיל מציאת אות ה' שבה. ונלעד"ח ששמעתי ממורי זללה"ה, כי לכן נכפלה ב' ההין בבלהה, משא"כ בלאה וזלפה, להורות: כי היה בה בבלהה, בחי' הב' ההין: א' של חלקה, וא' של רחל. וזהו ואבנה ממנה, פירוש: ממנה ממש, מן ה' יתירה שיש בשמה ממש, להיותה אמתי ושפחתי, מסרתי הה' שלי בידה.