תוכן

כא) וז"ס מה שאמר לקמן ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלי, אין כתוב זו כמי שמסתפק בחשבון, לומר הן חסר הן יתר ח"ו. שהכל גלוי וצפוי לפניו, כל שכן דבר נקל כזה, אלא בני ישראל אמר על המלאכים שיצאו ממצרים, כמו שיצאו שש מאות אלף התחתונים, כך יצאו השש מאות אלף מלאכים עליונים. ועולם העשיה, נתן בו חלק הנפש, ואח"כ הוא ית' נתן בו חלקו, וז"ש ויפח באפיו נשמת חיים, ולא אמר ויפחו לשון רבים. וחלק זה כשהאדם חוטא, מסתלק קודם, כדי שלא יפגום בו, ואינו פוגם אלא בשאר חלקי העולמות, ועל כן שייך נעשה, אף שהוא ית' היה הבורא לבדו. והוא משל למלך שנתן מנה לכמה אנשים, ולא' לא נתן, אלא צוה לכל אותם שנתן להם, שיתנו לו כל א' סלע א' ממה שנתן להם המלך, כן הדבר הזה.