תוכן

כא) וצריך שתדע, כי כאשר חטא אדה"ר נטרדה נוקביה והפרידה מדודה, על שהנחש הטיל בה זוהמא, ופירוש, כי באותה שעה שהנחש פיתה אותה אז פירשה נידה, וכך נבעלה לבעלה. ומציאות הפיתוי הוא, כאשר אמר לה הנחש בזה הפה אשר תאכל תדע דעת העליון. ופי' (שם ג' ה') כי יודע אלהים, יודע, כמו (ש"א א' כ') וידע אלקנה, שהוא לשון זווג ויחוד, פי' ג"כ תעשה זווג ויחוד למעלה בקליפות אם תגבור בהם, וזהו ג"כ סוד תאוה הוא לעינים, פי' העינים אשר הם עליונים, אינם משגיחים ואינם פועלים אלא ע"י העינים התחתונים, וזהו פי' תאוה הוא לעינים עליונים, מעשינו אלו כדי שיפעלו הם פעולתם, ובדברים אלו הטיל בה זוהמא ופירשה נדה, ואז נבעלה לבעלה בנידותה מכח פיתוי הנחש, והתדבקותה אז בחצונים.