תוכן

כא) שם בתיקון ס"ט בדף ק"ג ע"א, וז"ל, ת"ח, שמענא דעובדא הוה בחד בר נש, מאינון בעלי קבין, דהוה אזיל באורחא וכו'. הנה נודע, כי ארבעה הויו"ת, הם מתחלקות כפי מילואם: אם ע"ב, ואם ס"ג, ואם מ"ה, ואם ב"ן, כנודע אצלנו. והנה אם תסיר מג' הויות ע"ב ס"ג מ"ה, ההויות בעצמם, אשר כל אחת עולה כ"ו, ישאר מן ע"ב, מ"ו. ומן ס"ג, ל"ז. ומן מ"ה, י"ט. סך כולם, ק"ב. נמצא, כי ג' המילוים שבג' ההויות הנזכרים, הם בגימטריא ק"ב. ושלשתן, הם למעלה מן המלכות. ונמצא שישאר ז"א למעלה, בסוד קטע. וכמו שפירשתי במשנה, הקטע יוצא בק"ב שלו, וע"ש. והנה סוד זה הק"ב, הוא בגימטריא אלהינו. והנה, כי ק"ב הזה נעשה מהצטרפות ג' המילויין הנז'. ונודע כי כל מילוי הוא בגימטריא אלהים. והנה בחינת שבעת מלכי אדום שמתו בארץ אדום, כולם נשארו למטה כנודע, ושם הובררו. ובהיותם שם הם רוחניות של הקליפות, כמו שביארנו בסודם. והנה סודם הוא שם אלהים. והנה שם זה הוא סוד הק"ב הנזכר, כי ז"א אינו יוצא שם, אלא בבחינת הק"ב הזה, ולא בבחי' ההויות עצמן, כמבואר אצלינו במשנת הקיטע יוצא כו'. והנה יש מקום אחד בג"ע הארץ, אשר שם היא נקודת הבינה, וקרוב אליה עומדים שם, אותם המלכים שמלכו בארץ אדום, ואותם הצדיקים אשר שם, הם בבחינת בעלי קבים, בסוד ק"ב הנזכר, והם צריכין להתלבש באותם הקבין ונקראים בעלי קבין, והבן זה.