תוכן

כא) עוד טעם שני, והוא, כי אורות האזן והחוטם והפה יצאו הם לבדם, והנה הם מקלחים ומתפשטים ביושר, אבל האורות הנקודים שיצאו מן העין, נתחבר עמהם אור והבל היוצא מלמטה מחצי תפארת ונצח הוד יסוד שבו, מן האור החדש, כמו שיתבאר בפעם השלישית, שהרי לא נאצלו הנקודין, עד אחר הצמצום והולדת אור חדש, כמו שיתבאר לקמן בע"ה. והאור הפנימי אשר בתוכם של הכלים ההם, בוקע בהם ויוצא לחוץ דרך נקבי העור, דרך גומות השערות, בסוד ואחר עורי נקפו זאת, כי האור הפנימי נוקף מאחורי העור אשר בצד הבשר ויוצא לחוץ, ומקיף סביב רגלי א"ק, ולכן היו הנקודין עגולים, מה שאין כן אם היה הטבור פתוח, והיה האור יוצא דרך שם בלבד, כי אז היה מקלח ויוצא ביושר בלבד.