זהר

כא) ואית חובין דאתמר בהון ביד כל אדם יחתום, ומראין לה חתימת ידהא. ואית חובין דאינון על תנאי דאתני עליה לפרעא לון בהאי עלמא, דחובין דיליה באתריה, דלא יגבה לון תובע אלא באתריה, ואלין אינון חובין דעשרין שנין, ואית חובין לתתא, דאוקמוהו קדמאין דעד עשרין שנין מענישין לתתא ולא לעילא, ואית חובין דמענישין לעילא ותבעין לון לעילא בי דינא רברבא, ובגינייהו ממשכנין נשמתא לעילא, ולא מניחין לה לנחתא לתתא, אבל בחובין דמענישין עלייהו לתתא, לא מענישין לה לעילא, ולא מעכבי ליה תמן, ואית חובין דנשמתא דגבין מנייהו בכל אתר, כגון ומקלל אביו ואמו, דאתמר ביה מות יומת, מבי דינא דלעילא ומבי דינא דלתתא, דאתדנת בתרין דינין, ובגין חובא דא בכל אתר דאשכחין לה לעילא גבין מינה, ובכל אתר דאשכחין לה לתתא גבין מינה, ולית פקודא דלית לה רשו לאגנא עלהא, דאית חובין דדיינין לה בדינים חמורים לנשמתא, ויתי מצוה דאיהי מטרוניתא כגון מצות תפלין, ואגינת עליה ופרישת גדפהא עלה, ולית רשו למקטרג לקרבא תמן, ואית חובין דמטרוניתא לית לה רשו לאגנא עלייהו, הדא הוא דכתיב מעם מזבחי תקחנו למות.

תרגום

כא) ואית חובין דאתמר בהון וכו׳. ויש חטאים שנאמר בהם ביד כל אדם יחתום. ומראים לה חתימת ידה. ויש חטאים שהם על תנאי שהתנה עליו לפרוע אותם בזה העולם. שחטאים שלו במקומו, שלא יגבה אותה תובע אלא במקומו. ואלו הם חטאים של עשרים שנים. ויש חטאים למטה, שהעמידוהו קדמונים שעד עשרים שנים מענישים למטה ולא למעלה. ויש חטאים שמענישים למעלה ותובעים אותם למעלה בית דין הגדול. ובגללם ממשכנים הנשמה למעלה ולא מניחים לה לרדת למטה. אבל בחטאים שמענישים עליהם למטה, לא מענישים אותה למעלה ולא מעכבים אותו שם. ויש חטאי הנשמה. שגובים מהם בכל מקום, כגון ומקלל אביו ואמו, שנאמר בו מות יומת, מבית דין שלמעלה ומבית דין שלמטה, שנדונה בשני דינים. ומפני חטא זה, בכל מקום שמוצאים אותה למעלה גובים ממנה ובכל מקום שמוצאים אותה למטה גובים ממנה. ואין מצוה שאין לה (נ״א שלא יש לה) רשות להגן עליה. שיש חטאים שדנים אותה בדינים חמורים לנשמה, ותבוא מצוה שהיא המלכה כגון מצות תפלין, ומגינה עליו ופורשת כנפיה עליה, ואין רשות למקטרג להתקרב שם. ויש חטאים שהמלכה אין לה רשות להגן עליהם, זה הוא שכתוב מעם מזבחי תקחנו למות.