זהר

כא) ש, דא איהי מתייחדא ברזא דרתיכא עילאה. דאבהן אינון רתיכא עילאה. ואברהם ויצחק אחידן דא בדא, וכלילן דא בדא. ויעקב עאל באמצעיתא, ואסכים לתרין סטרין. ועל דא מתייחדאן כולהו, ברזא דעלמא עילאה.

פירוש הסולם

כא) ש' דא איהי וכו': ש' זו של תחילת שיר השירים, היא מתיחדת בסוד המרכבה העליונה, כי האבות, שהם חג"ת דז"א, הם המרכבה העליונה לבינה. ואברהם ויצחק, שהם חסד וגבורה, נאחזים זה בזה וכלולים זה בזה, ויעקב, שהוא תפארת, נכנס באמצע, ומכריע לב' הצדדים, שהוא המיחדם זב"ז, ומקיים הארת שניהם. וע"כ מתיחדים כולם בסוד העולם העליון, שהוא בינה, שהם מרכבה לבינה. שהחכמה והחסדים שבבינה, שהיא ישסו"ת, מתגלים עליהם.