זהר

כא) עאל למתיבתא, וחמאן ליה, אי מלה כדקא יאות זכאה איהו, כמה עטרין מנצצן, מעטרין ליה כל בני מתיבתא. ואי מלה אחרא הוה, ווי ליה לההוא כסופא, דחיין ליה לבר, וקאים גו עמודא, עד דעיילי ליה לדינא, רחמנא לשיזבן.

פירוש הסולם

כא) עאל למתיבתא וחמאן וכו': אחר שנתלבש, הוא נכנס אל הישיבה, ובני הישיבה רואים אותו. אם הדברים שחידש הם כראוי, אשרי הוא. כי כמה עטרות נוצצות מעטרים אותו כל בני הישיבה. ואם דבר אחר הוא, כלומר שאינו לפי דרכי הקדושה, אוי לו לאותה בושה, דוחים אותו לחוץ, ועומד אצל העמוד הנ"ל עד שמכניסים אותו לדין. הרחמן יצילנו.