זהר

כא) א״ל האי קרא דאמר שלמה, סח ליה. אמר ליה, וכי במה אתון פרישן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון, על דא אמר שלמה האי קרא, ולא אמר האי מגרמיה, כשאר אינון מלין. אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך, ומאי אמרי. כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו׳, טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא, אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה, וקב״ה לא אשגח עלייהו, אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו׳.

פירוש הסולם

כא) א״ל האי קרא וכו׳: אמר לו, מקרא זה שאמר שלמה, ושח לו כל השאלה. אמר לו, וכי במה נשתניתם משאר בני אדם שאינם יודעים. אמרו לו, ובמה, אתה מעמיד המקרא. אמר להם, על זה אמר שלמה מקרא הזה, ולא אמר זה ממחשבתו עצמו כשאר הדברים שאמר, אלא שחזר על אלו הדברים שטפשי עולם אומרים. ומה אומרים, היינו, כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו׳. הטפשים שאינם יודעים ואינם מסתכלים בחכמה, אומרים שהעולם הזה הולך במקרה, ואין הקב״ה משגיח עליהם, אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו׳.