חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות כא

זהר

כא) ר' שמעון אמר, בשעתא דקב"ה מתעטר בעטרוי, מתעטר מעילא ומתתא, מעילא מאתר דעמיקא דכלא, מתעטר מתתא, במה, בנשמתהון דצדיקיא, כדין אתוסף חיים מעילא ומתתא, ואתכלל אתר מקדשא מכל סטרין, ובירא אתמליא, וימא אשתלים, וכדין יהב לכלא.

פירוש הסולם

כא) ר"ש אמר וכו': רש"א בשעה שהקב"ה מתעטר בעטרות שלו, הוא מתעטר מלמעלה ומלמטה, מלמעלה הוא מהמקום העמוק מכל. שהוא או"א, ומתעטר מלמטה, במה, היינו מנשמות הצדיקים. אז נוסף חיים מלמעלה ומלמטה, ונכלל מקום המקדש מכל הצדדים. והבור נתמלא, והים נשלם, ואז נותן חיים לכל.
פירוש כי המוחין דנשמות הצדיקים יוצאין בסוד תלת נקודין חולם שורק חירק, כמו המוחין של ז"א, ונתבאר בהמוחין דז"א, שבישסו"ת יוצאים תחלה ב' נקודות חולם ושורק, בסוד מ"י אל"ה, שהם ב' קוין ימין ושמאל, והם במחלוקת ואינם יכולים להאיר עד שנעשה זווג על מסך דז"א שעלה שם בסוד מ"ן, ויוצאת עליו קומת חסדים, שה"ס נקודת החירק וקו אמצעי ואז מכריע בין הקוין שה"ס מ"י אל"ה, ומתחברים בסוד השם אלהים והוא כמ"ש בזהר אמור אות קצ"ז בסולם ויעקב אתער, שה"ס קו אמצעי שיצא על מסך דחירק, וחמו לאברהם שהוא נקודת חחולם וקו ימין, מתתקן בגיסא אחרא, כדין אחידן ביה תרוייהו ביצחק, שהוא נקודת השורק וקו שמאל, דא מהאי סטרא ודא מהאי סטרא ולא יכלין תוקפוי לנפקא לבר, אלא שהוא מתלבש ונכלל בימין. עש"ה. וכיון שז"א גרם השלמת המוחין בישסו"ת זכה גם בעצמו באלו המוחין, (כנ"ל בראשית א' דף רפ"ז אות שס"ג ד"ה תלת) כיון דתלת נפקי מחד, חד בתלת קיימא ע"ש. 
ועד"ז ממש יוצאים המוחין בסוד נשמת הצריקים. כתחלה י יוצאים בזו"ן ב' הנקודות חולם ושורק, שה"ס ב' קוין ימין ושמאל, אשר ז"א נתתקן בנקודת החולם וקו ימין, והנוקבא נתתקנת בנקודת השורק וקו שמאל, ואז הם במחלוקת ושניהם אינם מאירים בשלמות, עד שנשמות הצדיקים עולים אליהם למ"ן, ויוצאת שם קומת חסדים על המסך שבנשמות הצדיקים, שה"ס נקודת החירק וקו האמצעי, ואז מתרבים החסדים ע"י קו האמצעי וע"י קו ימין, ומתבטלים הדינין שבנוקבא ומתחברת עם ז"א, ואותו שיעור השלמות שנשמות הצדיקים גרמו בזו"ן, זכו בו גם הם. 
וזה אמרו בשעתא דקב"ה מתעטר בעטרוי בשעה שז"א מתתקן בעטרותיו, דהיינו במוחין, מתעטר מעילא ומתתא, היא מתתקן מלמעלה ומלמטה, דהיינו במוהין דנקודת החולם מסוד קו הימין המקובל לו מלמעלה מאו"א, ובמוחין דנקודת החירק שה"ס קו האמצעי המקובל לו מלמטה, מנשמות הצדיקים כנ"ל. וז"ש מעילא, מאתר דעמיקא דכלא מלמעלה, הוא מקבל ממקום העמוק מכל דהיינו מאו"א, שמהם המוחין דנקודת החולם, וקו ימין. מתעטר מתתא, במה, מנשמתהון דצדיקיא, ובמה מתתקן מלמטה, הוא בנשמות הצדיקים דהיינו במוחין דנקודת החירק היוצאים על מסך שלהם כנ"ל. וז"ש כדין אתוסף חיים מעילא ותתא, ואתכלל אתר מקדשא מכל סטרין ואז מתרבים החיים מכח החסדים שמלמעלה מנקודת החולם, ושמלמטה מנקודת החירק, ונכלל מקום המקדש, שהיא הנוקבא, מכל הצדדים, כי הנוקבא דז"א, שהיא בחינת מוחין דנקודת השורק וקו שמאל כנ"ל, שהיתה במחלוקת עם ז"א שה"ס קו ימין, נתפייסה עתה מכח שמוקפת מחסדים מב' הצדדים, מבחינת קו ימין ומבחינת קו אמצעי, כמ"ש בזהר אמור הנ"ל, דא מהאי סטרא ודא מהאי סטרא ולא יכלין תוקפוי לנפקא לבר, ע"ש. ואז ובירא אתמליא וימא אשתלים, מבחינת החסדים שלה מכנה אותה בור. ומבחינת החכמה מכנה אותה ים. וע"כ אחר שהבור מתמלא בחסדים מתלבש החכמה שלה בחסדים והים נשלם. וכדין יהיב חיין לכלא ואז נותן חיים לכל, דהיינו שנותן מוחין לנשמות הצדיקים. כי אותו השיעור שנשמות הצדיקים גרמו להשתלם בז"א ונוקביה זוכים בו גם הם כנ"ל.