זהר

כא) מנ״ל, דכתיב, ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פנחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחותם. אלה, והא פנחס בלחודוי הוה. וכתיב, ראשי אבות הלוים, בג״כ, מיתת גרמיהון מיתו, מיתת נפשהון לא מיתו. א״ר אלעזר ודאי משמע אלה, ומשמע ראשי.

פירוש הסולם

כא) מנ״ל דכתיב וכו׳: מאין לנו זה, שלא מתו מיתת הנפש, שכתוב, ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פנחס אלה ראשי אבות וגו'. שואל אומר אלה, והרי פנחס בלבדו היה. וכתוב, ראשי אבות הלוים, על פנחס בלבדו. שהוא משום שנדב ואביהוא נתגלגלו בפנחס (כמ"ש להלן פנחס דף רי״ז. ד״י) ע״כ אוה"כ עליו אלה ראשי אבות, לשון רבים. לפי זה, מיתת גופם מתו, ומיתת נפשם לא מתו. כי נתגלגלו בפנחס. א״ר אלעזר ודאי הוא כך, וזה משמע משכתוב עליו אלה, שהוא לשון רבים. ומשמע משכתוב עליו ראשי, לשון רבים.