זהר

כא) וישראל חייבא, דנפל בידא דישראל חייבא אחרא, בזמנא דלא אתכוון ביה, בגין דיתענשו תרווייהו, ויקבלון עונשא לדכאה לון. א״ר אלעזר, מנלן. א״ל אינון בימינא. ולא אתדבקו בשמאלא, ולא אתערבו בהדה לעלמין, ועל דא, לזמנא אחרא אתעברו.

פירוש הסולם

כא) וישראל חייבא דנפל וכו׳: וישראל רשע שנפל בידי ישראל רשע אחר, הוא רק בזמן שהרשע לא נתכוון להרגיו, שאז אינו מטעם שליחות, אלא משום שיענשו שניהם ויקבלו עונש לטהר אותם. אמר ר׳ אלעזר, מאין לנו זה. א"ל, הם בימין ולא נתדבקו בשמאל ולא נתערבו בו לעולם, כי ישראלים הם שניהם, וע״כ לא יוכל להיות שליח של השמאל, להעניש למי, וע״כ בזמן אחר, דהיינו בזמן שהישראלים הרשעים מתכוונים להרוג, נעברו מן העולם.