זהר

כא) והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, אמרו מארי מתניתין, עולים תרי ויורדים תרי. ואינון אָ אֵאִאֻ.

פירוש מעלות הסולם

כא) והנה מלאכי אלקים וגו׳: והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, אמרו בעלי המשנה, עולים שנים, ויורדים שנים, והם א׳ עם קמץ וא׳ עם צירי עולים. א׳ עם חיריק, וא׳ עם שורוק יורדים.
פירוש. נודע שכל המוחין יוצאים על סדר ג׳ נקודות חולם שורק חירק שמתחלה עולה מלכות המסיימת לבינה ונופלים ג׳ הכלים התחתונים למדרגה התחתונה ומסתלקים ממנה ג׳ אורות עליונים שהם נשמה חיה יחידה ונשארה בקומת רוח בב׳ כלים כתר חכמה וג״ר דבינה, וקומת רוח זו שנשארה ה״ס י' שנכנסה באור ונעשה אויר שה״ס רוח ואור זה הנשאר נקרא הארת חולם, שדרכה לעמוד ממעל לאותיות שזה מורה שהנקודה שהיא חכמה אינה מתלבשת בתוך הכלים שהם אותיות, אלא, נמצאת ממעלה.
אמנם ע״י עלית מ״ן מתורה ותפלה של התחתונים, נמשכת הארה עליונה מחכמה ובינה דא״ק המוציאה בכל המדרגות את המלכות מן הבינה ויורדת למקומה, ואז ג׳ הכלים בינה תפארת ומלכות שיצאו מקודם לכן מן המדרגה מחמת כניסת הי׳ שהיא מלכות לאור של המדרגה וסיימה תחת החכמה ואור נעשה לאויר, עתה, אחר שמלכות ירדה משם חוזרים ג׳ הכלים למדרגתם, וישנם ה׳ כלים כח״ב תו״מ במדרגה, וחוזרים ומתלבשים בהם ה׳ אורות יחנר״ן והאויר חוזר להיות אור וזה נקרא נקודת שורוק, ו׳ ונקודה, שמורה שנקודה שהיא חכמה מלובשת בתוך הכלים שנקראים אותיות, או שורוק בג׳ נקודות כמ״ש להלן (תקונים דף קלה:) באתר דלית ו׳ איהו שורוק בתלת נקודין באתריה.
וכדי שלא תתבטל תקון הפרסא בירידת הסיום של המלכות שעלתה לבינה, נתקן שבעת שכלים בינה ותו״מ שירדו וחוזרים לעלות, הם אינם נעשים למדרגה אחת עם כתר חכמה שלא ירדו לעולם, אלא נשאר הפרש ביניהם בבחינת ימין ושמאל, כי ימין פירושו חסדים, ושמאל פירושו חכמה, כי כתר חכמה הנשארים במדרגה בעת קטנות עם אור של חסדים הם מסתפקים עם אור של חסדים גם בזמן הגדלות, ואינם רוצים לקבל את אור החכמה וג״ר שחזרו עתה להאיר אל המדרגה, ובינה ותו׳׳מ שעלו ובחזרתם הביאו את אור החכמה וג״ר אל המדרגה, הם מחשיבים את אור החכמה, ונבחנים לקו שמאל מפני שמחזיקים באור חכמה יותר מאור חסדים שהוא ימין.
וב׳ קוים אלו הם במחלוקת, כי כל אחד רוצה לשלוט ולבטל שליטת חברו, קו הימין רוצה לבטל את שליטה אור החכמה ולהשליט את אור החסדים. וקו השמאל רוצה לבטל את שליטת אור החסדים ולהשליט את אור החכמה. ותקון למחלוקת זו נעשה ע״י קו האמצעי, המשלים ביניהם, שמצד א׳ הוא ממעט את ג״ר דשמאל, ומצד ב׳ הוא מרבה את אור החסדים, ובשתי פעולות אלה הוא מכריח את קו השמאל להתיחד עם קו הימין, ואור ו״ק דחכמה מתלבש בחסדים שבקו ימין ומאיר ממטה למעלה. וכן אור חסדים מתיחד עם החכמה שבשמאל ומאיר בהארת ג״ר ממעלה למטה. ונמצא כי ע״י קו האמצעי מאירים גם ב׳ הקוים של ימין ושמאל והוא הנקרא מסך דחירק שמורה אשר תקון זה הגיע מן המדרגה התחתונה שעלתה למ״ן עם בינה ותו״מ של העליון בעת שחזרו למדרגתם.
וחלומו של יוסף, הנאמר בפסוק והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה וגו', סוד שדה זה, הוא סו״ה ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה׳,שהוא השכינה הקדושה הנקראת שדה. וקוצרי השדה הם הצדיקים הנקראים מחצדי חקלא שזכו בתבואת השדה, שהם המוחין המתגלים במלכות. וסדר הגילויים הוא בדרך קטנות וגדלות, ובגדלות המוחין נקראים בשם אלקים. ובקטנות מתגלה אלם מאלקים, וחסר י״ה להשלמת שם אלקים, בסו״ה נאלמתי דומיה: דום י״ה. ויוסף ראה את סדר גילוי המוחין דג״ר עפ״י ג׳ הקוים ימין שמאל אמצעי בסוד הנקודות חולם שורוק חיריק. כי בזמן עלית מלכות לבינה אין במדרגה רק הארת חולם לבד בסוד אלם מאלקים. והנה קמה אלומתי ה״ס השורוק שאור החכמה התלבש בתוך המדרגה וכל ה' אורות נפש רוח נשמה חיה יחידה מתלבשים בה׳ כלים כח״ב תו״מ. ולהיות כי אז נעשה מחלוקת בין הקוים שכל אחד רוצה להשליט את בחינתו כנ״ל, לכן המשיך את אור החסדים בסוד וגם נצבה, להיות יוסף הצדיק מרכבה ליסוד דז״א אשר יש לו המסך דחירק המשלים בין הקוים עם אור החסדים הממשיך עליו. בסו״ה והנה ה׳ נצב עליו.
ושאר השבטים בני לאה שהיא מלכות הנה במצב א׳ שמלכות יונקת משמאל דבינה בסוד שני המאורות הגדולים אי אפשר לה לעמוד, כי לכן היה קטרוג הירח בטענה שאי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד, ונאמר לה לכי ומעטי את עצמך, דהיינו שתמעט עצמה מן המדרגה הזו להיות שוה עם ז״א, אלא שתרד למטה מיסוד דז״א, בסו״ה והנה תסבינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי כי גלוי חכמה הוא רק ע״י סבוב מקו אחד לשני כנודע, ובאים למצב השני שאחר מיעוט הירח שהנוקבא היא למטה מכל מדרגת ז״א, בסוד ותשתחוין לאלמתי. וכיון שמקבלת אורותיה מז״א שה״ס קו האמצעי נמצאת החכמה שנותן לה כלולה בחסדים ויכולה להאיר.
וזה אמרו ורזא דמלה והנה וגו׳ דא א׳ בחולם אשר נקודת החולם הרומז לחכמה מאיר בה מלמעלה, דאיהי לעילא מכל נקודין בקומה זקוף כי החולם הוא מאיר תמיד, אפילו בזמן הקטנות ובו אסתלק יוסף בחלמא וכן יעקב וכו' כי העלו את המלכות לבינה ותיקנו אותה בהארותיה. דא א׳ דאיהו ראש המאירה בחכמה בסו״ה ואאלפך חכמה, שנקראת ראש.
והנה מלאכי וגו׳ עולים תרי ויורדים תרי היינו א׳ בקמץ וא׳ בצירי עולים שמאירים באור החסדים העולה ממטה למעלה כדרך ג״ר שהם אורות מכוסים. ויורדים תרי א׳ בחיריק וא׳ בשורוק, המאירים בז״ת בהארת חכמה בחסדים. (עי׳ לעיל במאמר מרכבת יחזקאל מאות פ״ג עד אות פ״ח שהארכתי לבאר ענין הנקודות).