זהר

כא) ואלין שננא דלהטא דחרבא דמתהפכא בידייהו. והאי ממנא חזקיא״ל, קאים עלייהו לעילא לעילא לגו. את חד נציץ על רישייהו, ואיהי את א׳. דהא לא קיימי אלין, ולא נטלי, אלא ברזא דא׳, דאיהי ימינא. בגין דשמאלא לא נטיל אלא בימינא. ימינא נטיל תדיר לשמאלא, דא׳ את נציץ ונפיק מן ימינא. כדין נטלין לההוא אתר דנציץ ההוא נציצו.

פירוש הסולם

כא) ואלין שננא דלהטא וכו׳: ואלו הם שלהט החרב המתהפכת, מתהפכת בידיהם. (ב״ב אות קי״ח) וממונה הזה חזקיאל, עומד עליהם למעלה למעלה בפנים. אות אחת מתנוצצת על ראשיהם, והיא אות א׳ שהיא סטר מלכות שבגבריאל, כי אלו המחנות אינם עומדים ואינם נוסעים אלא בסוד א׳, שהיא ימין, שהיא מלכות היוצאת בחסדים, שהיא ימין, משום שהשמאל דגבריאל אינו נוסע אלא בימין, דהיינו ע״י התלבשות בחסדים. והימין נוסע תמיד לשמאל, דהיינו בהתכללות השמאל, וא׳ היא אות המתנוצצת ויוצאת מן הימין. דהיינו מלכות מצד החסדים שבה. אז נוסעים כל המחנות למקום ההוא שמתנוצץ התנוצצות ההיא.