זהר

י) וההוא נהירו דאיהו עדונא לעדונא, סתים, אתקיימו ואשתכללו ביה שית רשימין, דלא ידיען, בר לההוא נהורא דקיק כד עאל לאתגנזא, עדונא בעדונא נהיר בנהירו.

פירוש הסולם

י) וההוא נהירו דאיהו וכו': ואור הזה שהוא עדון לעדון, הסתום מחמת חסרון החסדים, נתקיימו ונשתכללו בו, ע"י קו האמצעי, שש רשימות, שהם ו"ק דחכמה, שאינם ידועים, כלומר שאינם מתגלים להאיר, חוץ בעת שאור הדק ההוא דאו"א נכנס להגנז, שאז, העדון לעדון מאיר בהארתו.
פירוש, כי אין הארת החכמה מאירה אלא על נקודת השורק בעת נסיעת ג' הנקודות, חולם שורק וחירק, בזה אחר זה, (כנ"ל בשלח ל"ט ד"ה וג') ובשעה שמאירה נקודת השורק, נסתם אור החסדים דאו"א, (כמ"ש לעיל בראשית א' י"ג ד"ה ותדע, ועי' בהקדמת ספר הזהר דף י"ז ד"ה קיימא) נמצא, שאין העידון לעידון מאיר, אלא בעת גניזת אור הדק, שהוא אור החסדים דאו"א.