תוכן

י. ויתבאר לך דברי הפרקי דר' אליעזר (פרק ג'), "טרם שנברא העולם הי' הוא ושמו אחד". דלכאורה תמוה הוא, דמטרם הבריאה מה לו להזכיר בחינת שם, שלא יתכן אלא לזולתו, ומה היה חסר לו מאמרו טרם שנברא העולם הי' הוא אחד, ודי.
אלא עמקות נפלא הודיענו רבי אליעזר הגדול, אשר התפשטות אור א"ס ב"ה טרם הצמצום, שהוא אז מילא את המקום, דהיינו מלכות, בכל בחי' עד תכלית גדלות הקבלה שלה שנקרא 'שמו', ועכ"ז לא נראה בה שינוי צורה כלל מבחינת המאציל, שהוא סוד הבדל ופירודא ח"ו, אלא היתה עם המאציל בתכלית הדביקות בכל יכלתו, שזה אמרו הוא אחד ושמו אחד, 'הוא' הוא סוד כללות האור הנמשך ממהותו ית', ו'שמו' הוא סוד המקום, בסוד המילוא "דרצון" להֶנות, שזה סוד שמו שעולה בגימטריא רצון.