תוכן

י. והנה נתבאר היטב, השאלה הא' והב', ששאלנו - המעט לנו פשטי המקראות שלמדנו בימי נעורינו, ולמה להם לבעלי הזוהר להוציא כל דבר ודבר מידי פשוטו ולבארם בלשון של ספירות ופרצופין וכו'? וכן מה יחסם של אלו הכינויים כלפי פשטי המקראות?
ועתה מובן היטב, כי אי אפשר להסתפק כלל בפשטי המקראות הניתנים לנו לאחיזה בהם, כי התורה עם נתינתה מסיני היא ניתנה בד' חלקי פרד"ס, שהם ד' מדרגות בהבנת התורה, באופן שלא ימצא אף אחד מכלל ישראל שלא תהיה לו אחיזה על כל פנים בדרך הפשט ובדרך המעשה בלי כוונה, כדי לאפשר לפרש התורה בדרך הזו אפילו להפחות שבפחותים ואפילו לנערים, כי אז יוכל כל אחד מישראל להתקדש בסגולת התורה, ולעלות לאט לאט במדרגות פרד"ס, עד שיבוא להבין עומק דברי התורה בכל שלימותם כחפץ נותן התורה, ולעשות כל מצוה בטעמה וכונתה כראוי, כנ"ל באות ב'. וכן נתבאר היחס של עשר הספירות וכו' כלפי פשטי המקראות.