תוכן

י) ולכן נבאר עתה אותה האילה, והענין כי המלכות הוא האילה החביבה על בעלה שהיא ז"א. ואמנם נזדווג עמו לילה ראשונה של פסח ונתעברה מן הזיווג ההוא, ואמנם יום לידתה מאותו העיבור, היא יולדת אותו ביום שביעי של פסח, ולפי שעתה אינה נתונה לגמרי, כי אם הז"א בעצמו הוא בסוד קטנות, מכל שכן היא, לכן עתה נקרא אילה שרחמה צר, כי אין לה רק חמשה גבורות, שהם אותיות מנצפ"ך בגימטריא פ"ר, שהם פ"ר דינין, כידוע ליודעי חן ומביני דעת, שהם סוד עמר שעורים שנקרב ביום שני של פסח, כמבואר אצלנו כי שער"ה בגימטריא תקע"ה, שהם סוד מנצפ"ך כפולות, שהוא בגי' פ"ר עם ה' אותיות הרי תק"ע, וכשנכללים בה' הרי תקע"ה, כמנין שער"ה. ולכן רחמה צר, כי עדיין אין בה החסדים כנודע, ולכן אינה יכולה לילד, כי אם תלד, יאחזו בה החצונים באותם הולדות שהם הנשמות הבאות מזיווג הגמור, ולפי שעתה מן הקטנות הזמן ויתאחזו בה החצונים, ולכן נח"ש עילאה נשיך לה בערייתא, הוא סוד היסוד דבחי' קטנות, המזדווגת עמה. והזיווג ההוא נקרא בלשון נשיכה, לפי שהוא בסוד קטנות דין, ואז ע"י הזווג ההוא נפתח רחמה, ואז החיצונים יונקים מהחזה, (נ"א מהזוהמא) והדין, ונטבעו בים סוף, ונשארת הקדושה שאין נוגעים בה החיצונים. ואם אתה מן המבינים מביני דעת חכמה, ויראת ה' בלבך, תבינהו הסוד הכמוס הזה, בפסוק ומבחר שלישיו טבעו בים סוף. וזהו מהפסולת ומהזוהמא קודם שיבא לאויר העולם, הנשמות נטבעו וכו'. ומשם תבין ותשכיל רזי התורה ועומק סודותיה, וזהו הסוד קריעת ים סוף, סופא דכל דרגין, ודי בהערה הזאת. ולכן נשארה הקדושה, שאין נוגעים בה החצונים, רק מבחי' זווג הנח"ש, ולא מבחי' הגדלות. ולכן הראה להם המקרה כנז"ל, ואין להאריך בזה כנז"ל. וזה סוד קריעת ים סוף, כי ים סוף היא רחם של הנוקבא, הנקרעת ויולדת, ע"י הזווג הנחש, והבן זה היטב מאד.