תוכן

י) (מתלמידי הרב ז"ל) דע שג' קליפות הם סביב לקדושה, ורביעית שהוא נוגה, פעם קודש, ופעם חול וחוזר לקליפה ונעשה ד', דכתיב ונוגה לו סביב, שהוא סביב הקדושה. וממנה בחי' גרים, שלפעמים נוטה לקדושה, ופעמים מתהפכת לטומאה, ואונקלס היה מבחי' נוגה, ורצה לתקן אותה, ותיקן תרגום שהוא ממדתה, לכללה עם הקדושה. לכן ביום ו' שמתחיל הקדושה ליכנס, ראוי לקרוא הפרשה שמו"ת, ולא ביום ה' ובשבת, וכיון שרואים הקליפות שעלתה קליפת נוגה בקדושה, רוצים גם הם לעלות בקדושה אחריה, ונכנס שבת, ונופלים לנוקבא דתהומא רבא, וזהו יתפרדו כל פועלי און, פי': שמתפרדים, נוגה לקדושה, והם לטומאה. ועם זה תתישב קושיא עצומה, כי איך אפשר להשפיע בקליפות שיהיה בה זווג, (אלא) כיון שנוגה שהיא מהם עלתה לקדושה, עולות אחריה לפתות שתמשיך להם מימי החסד, וזה מים גנובים ימתקו, פי': מימי חסד הגנובים ע"י הקליפה, והם ממתיקים את הקליפות, ומברכים אותם.