תוכן

י) והענין, כי כבר הודעתיך, שע"ר הם בסוד הדעת העליון שביסוד דבינה. וסוד מלכות של הבינה, ה"ס המצה שמורה העליונה, והוא ד' דאחד רבתי, (כמ"ש בסוד המצה) לכן נצטוו במצה. והנה גם שם סוד דעתן של נשים קלה, כי מצה גימטריא קל"ה. והנה אמר היום אתם יוצאים בחודש האביב, הציע להם הקדמה זו לומר, כי אם תשמעו שאני מצוה לישראל מצוה אחרת ולא לכם, אל תתמהו ע"ז, כי אין אתם צריכין לה, ולא לפי שאין הקב"ה חפץ בכם, כי הלא מצות מצה הנוגעת לכם, כבר הודעתי ונתתי לכם ג"כ, אבל זו אחרת אתם פטורין בה, והטעם, כי הלא אתם יוצאים היום. פי': ישראל נצטוו על פטר רחם, לפי שניצולו בכורי ישראל אחר חצות, ובעבור מכת בכורות שלחם פרעה, לכן חייבים במצוה זו. אבל אתם יוצאים ביום ולא בלילה, וא"כ פטורים ממצוה זו של קידוש בכורות. ואחר שפייסם, הפך פניו נגד ישראל, ודבר עמהן בלשון יחיד. ולפי שמצות ישראל בענין חמץ, הוא טעם משונה מטעם הע"ר, כמ"ש בעבור זה עשה ה' לי, ולא בעבור הע"ר, לכן חזר וכללם, ואמר להם מצות חמץ, להשוותם עם הע"ר במצוה זו, ואחר כך אמר עיקר הכונה, שהיא מצות קידוש בכורות.