תוכן

י) וכשמת האדם, תחילה מסתלקים מעליו המ' והל' שמקיפים עליו, שאלו היו שומרים לבחינת הצ' שבקרבו שלא תצא, ולא יהיה בה אחיזה לחיצונים לאחוז בה, ואחר שנסתלקו אלו, נשארה הצ' בלי שמירה, ואז יוצאת, ויש מקום לחיצונים לאחוז בה. ולכן כשמת האדם עושים עליו ג' דברים, כנגד שלשה אלו. נגד הצ' שבקרבו שהיה בתוך הלב, כי חיותו של האדם היא בתוך לבו, עושים קריעה כנגד הלב, שנקרע ויצא מה שבתוכו. וכנגד הל', שהם המוחין שבתוך נה"י דאימא, עושים הבכיה, שהיא עולה ל"ז מלוי שם ס"ג. והם שלשה ימים לבכי, כנגד ג' נה"י שלה וכנגד המ', שהיא בחינת הד' מוחין בלי לבוש, הם ד' ימים נוספים מן המספד על הבכי, כי ג' לבכי ושבעה להספד, שהם ארבעה יותר, כי ז' הם ל"מ, והוא נגד טיפה דאבא, וכן מספד עולה דפ"ק כנז"ל.