תוכן

י) הנה ג' ראשונות שבה, יכוין להמשיך בהם בחי' אות ה', וג' מלויים שלה, והוא ה"י דיודי"ן בחכמה שבה, וה"א דאלפין בבינה שבה, וה"ה דההי"ן בדעת. וג' אמצעיות שבה, ימשיך אות ה' בג' ציורים שבה, שהם: ד"י, ד"ו, וו"ו, כנזכר בענין ג' מצות דליל פסח: ד"י בחסד, וו"ו בגבורה, ד"ו בת"ת. וג' אחרונות שבה ימשיך אות ה' בג' מיני הכאות שבה, והם ה"י פעמים ה"י דיודין, בנצח. ה"א פעמים ה"א דאלפין, בהוד. ה"ה פעמים ה"ה דההי"ן, ביסוד. וכל אלו ההארות, תמשיכם בה מן היסוד דאבא, הנקרא תורה כנזכר. והנה ענין ג' הכאות אלו, תכוין בהם, כי ה"י פעמים ה"י, הם בגימטריא רכ"ה. וה"א פעמים ה"א, בגימטריא לא"ה. וה"ה פעמים ה"ה, הם אדנ"י בגימטריא ס"ה, ועם ל"ד אותיות שיש במלוי המלוי שבו, הם ק' עם הכולל. ודע, כי בכל בחי' מאלו הג', צריך לחבר אות ה' בעצמה עמה, כיצד בג' עליונות שבה, תכוין כי ג' פעמים: ה"י, ה"א, ה"ה, הם בגימט' ל"א, ועם אות ה' בעצמה, הרי לא"ה. ובג' אמצעיות, שהם ג' ציורים, העולים מ"ב, ועם אות ה' היא בגימטריא שם יהו"ה אהיה, ותחזור ותחבר ב' הבחי' יחד ל"ז ומ"ו, יהיו בגימטריא פ"ג, שהם ענין ב' המילויים שבשתי הויו"ת ע"ב ס"ג, שהם מ"ו ול"ז כנודע. וג' אחרונות שהם ג' ההכאות ועולים שס"א, ותחבר ג' הבחי' יחד, שהם: ל"ז, ומ"ו, ושס"א, הרי הכל מד"ת. והיא סוד לאה, הנק' מד"ת כנודע. והנה הארות אלו העולים בגימטריא מד"ת, נמשכים לה מיסוד דאבא הנקרא תורה ואם תסיר מדת מן תורה ישאר קס"ו, והוא האחוריים של ס"ג שביסוד אימא, כנודע כי האחוריים לבדם, הם הנכנסים בז"א. ונמצא כי כשיוצאים אורות יסוד דאבא, כמנין תורה הנתונים תוך היסוד דאימא דאחוריים, שהוא הוי"ה דקס"ו הנזכר, אז לוקח היסוד דאימא, קס"ו אורות מן התורה, ושאר האורות שהם כמנין מד"ת, הם לבדם יוצאים אל לאה.