תוכן

י) שם וז"ל, פתח ואמר, ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כולם ואמרו אמן כו'. מה שמתחיל בפסוק הזה, הוא מובן במה שנתבאר אצלנו, בענין פטום הקטורת, בענין אחד עשר סמנים אשר בו, אשר הם סוד עשר קליפות, וכח אחד של קדושה המחיה את כולם. וכמו שביארנו בפרשת תרומה בדף קס"ד ע"ב, בענין עשתי עשרה יריעות עזים דמשכנא. והנה אלו הם סוד אחד עשר ארורים, שנזכרו בפרשת והיה כי תבא, וכמבואר שם במקומו. והנה הראשון מכל אותם אחד עשר ארורים, הוא כנגד אריך אפין של הקליפות. וזמ"ש, ושם בסתר, רוצה לומר: ארור מי שישים אותה הקליפה הנקראת פסל ומסכה, באריך אפין, הנקרא בסתר, על שם שהוא סתרו של עולם. כמבואר אצלינו, כי שיעור קומת אריך אפין, הוא תופס כל עולם האצילות. וארבעה פרצופים האחרים, הם מלבישים אותו, ואינו ניכר ממנו רק בחינת ראשו בלבד, וכל השאר מסתתר ומתעלם בתוכם. כמבואר אצלנו באדרת האזינו, בדף רפ"ח ע"א. ולפי שהראשון מכולם הוא זה הפסוק, לכן התחיל בו.