פירוש הסולם
י)
ויקח מאבני המקום: לא כתוב אבני המקום, אלא מאבני המקום, שמשמע שבחר אבנים ידועות משם. ואומר, אלו הן אבנים יקרות, מרגליות טובות, שהן שתי עשרה אבנים עליונות, ותחתיהן שתי עשרה אלף ורבבות אבנים מחוטבות, וכולן נקראות אבנים. משום זה אומר הכתוב, מאבני המקום, ולא אבני.
המקום, הוא המקום שאמרנו, דהיינו הנוקבא, כנ"ל.
פירוש. הנוקבא נקראת אבן בסו"ה
אבן ישראל. והמדרגות שבה מכונות אבנים טובות. ומשום שמקבלת מנה"י דז"א הנקראים רגלין, היא מכונית גם כן מרגליות, מלשון,
ותגל מרגלותיו. ומספר י"ב רומז על חכמה ועשרה על חסדים, כמבואר לעיל (בהקדמת הזהר דף י"ד במראות הסולם ד"ה ועם זה ע"ש) ומלבד הטעם שנתבאר שם, יש עוד טעם על מה שמספר י"ב מורה על הארת חכמה. והוא כי יורה שממותקת כולה בבינה וראויה לקבלת החכמה, וע"כ יש בד' ספירות חו"ב תו"מ שלה, אחר התכללותם זה בזה, רק י"ב ספירות, דהיינו חכמה בינה ות"ת בכל אחת מהן, ובחינת עצמה חסרה, מחמת שנמתקה בבינה. וע"כ הם ד' פעמים ג', שהם י"ב, ולא ד' פעמים ד' שהם ט"ז. וזה סוד הים של שלמה העומד על שני עשר בקר. כי הנוקבא בעת שמקבלת הארת חכמה נקראת
ים, ואז עומדת רק על י"ב ספירות הנקראות בקר, דהיינו ג' לכל רוח, ולא ד' כמבואר.
והארותיה העוברות לעולמות מאצילות ולמטה נבחנות ג"כ למספר י"ב ולהיותן מבחינת חכמה והן בסוד
אלפים, בסו"ה ואאלפך חכמה. וע"כ הן י"ב אלפים אבנים, ומבחינת הארת החסדים המלבשת החכמה, נבחנות
לרבבות, כי עשרה אלף ה"ס ריבוא, שהוא מספר המורה על הארת חסדים כנ"ל, שבתוכן חכמה. ובהיותן עוברות דרך המסך שמתחת האצילות, הן נחצבות שם, כלומר שנחצבות ונפרדות מאור אצילות מפאת המסך המסיים את עולם האצילות. וז"ש
ותחות אלין תחת י"ב אבנים שבנוקבא דאצילות
תריסר אלף ורבוון אבני פסילן, הארות החכמה ה"ס י"ב אלף. והארות החסדים הן רבבות כנ"ל. והן מחוצבות, מחמת שעברו דרך המסך דאצילות החוצב ומפרידן מאצילות.
וכלהו אקרון אבנין, הן י"ב מדרגות שבה עצמה, והן הארותיה הנמשכות ממנה בסוד י"ב אלפים ורבבות, כולן נקראות אבנים,
בגין כך מאבני המקום, ולא אבני, כי אם אמר אבני המקום היו גם הארות התחתונות בכללם כי גם הן נקראות אבנים, וע"כ מדייק הכתוב,
מאבני המקום, להורות שלקח רק אותן י"ב אבנים שבה עצמה בלבד.
