תוכן

י) ובזה נבין, למה הסריס אין לו זקן, והזקן הוא הדרת פנים. והענין הוא, כי הדעת כולל ב' פנים, חו"ג, פני דכורא ופני נוק', ולזה ב' תפוחין הם תיקון א' מי"ג תיקוני דיקנא, שעול' ז"פ ס"ג, והוא ואמת, ומלוים ז"פ ל"ז, עולים ס"ר, ב"פ ק"ל, שהם ה"ח שעולים ק"ל, וה"ג עולים ק"ל, כולם הויות, ואלו מאירים בפנים מהדעת, וכשהדעת רוצה להתפשט למטה, מקום הגרון, הוא צר, ומרוב אור חכמה המאירה בדעת, מתרבה אורה ואינו יכול הגרון לסובלו, ומתבקע ויוצא ממנו הזקן, וזהו והדרת פני זקן. ונמצא שהאור מתפשט בפנים, ומפנים יורד ליסוד, וכשאין אור הדעת מתרבה ואינו מתפשט לירד ליסוד, גם לזקן לא יתבקע. וזהו אדירים משברי ים, שאדירים נקראים השערות, שהם קשים, אדרת שער, משברי ים העליון חכמה, שמתרבה אורה בדעת, כי משם הדעת מקבל אור גדול מחו"ב, חוץ מזה שבא לו בקו יושר לעצמו, כנודע במקומו. וכשתדקדק תמצא, שיסוד לעולם הוא דעת, שיסוד עתיק דעת א"א, ויסוד או"א דעת ז"א, ויסוד דז"א דעת דנוקב', נמצא שהיסוד הוא דעת, וזה נעלם, ולזה יקרא אילנא רברבא, סוד הרמוז ליסוד אבא, המתפשט בכל פרצוף ז"א כנודע.