זהר

י) עד הכא ידוד אלדינו ידוד, אלין תלתא דרגין, לקבל רזא דא עלאה, בראשית ברא אלהים. בראשית, רזא קדמאה. בר"א, רזא סתימא לאתפשטא מתמן כלא. אלהי"ם, רזא לקיימא כלא לתתא. את השמים, דלא לאפרשא לון, דכר ונוקבא כחדא.

פירוש הסולם

י) עד הכא ה' אלהינו ה', אלין תלתא דרגין לקבל רזא דא עלאה בראשית ברא אלהים: עד כאן ה"ס​ ה' אלקינו ה', וג' מדרגות האלו הן כנגד סוד העליון הזה, שבהכתוב בראשית ברא אלקים. פירוש כי ה' אלהינו ה', הם חכמה בינה דעת, ה' הוא חכמה, אלהינו הוא בינה, ה' הוא דעת. וכן ​בראשית ברא אלהים נתבאר לעיל בסוד השמות אהיה אשר אהיה, שהם ג"כ חכמה בינה דעת. וז"ש עד הכא כל המתבאר עד כאן, ה"ס ה' אלהינו ה', אלין תלתא דרגין אלו שלש המדרגות שבג' שמות הללו, שהם חב"ד, הם לקבל רזא דא עלאה בראשית ברא אלהים, הם כנגד סוד עליון הזה המרומז בהכתוב בראשית ברא אלהים, כי בראשית שמיה אהיה כנ"ל, והיינו אהיה קדמאה, חכמה. וברא ה"ס אשר דנפק מראש, וכן חזרתו לראש בסוד זהר סתים, שהוא בינה, והוא בחינת אלהים טמירא סתימא, כי עמיק וסתים בשמא ואינו יכול להתגלות בלי חסדים. ואלהים הנגלה ה"ס אהיה בתראה דהיינו דעת, כי אחר שיצאה קומת חו"ג על מסך דזו"ן ונתלבשה החכמה בהחסדים, אז נתחברו מ"י אל"ה ואשתלים שמא דאלהים, כי הגילוי של שם אלהים בא רק בסוד אהיה בתראה שהוא הדעת, ובחינת הזו"ן. הרי שבראשית ברא אלהים הם ג"כ חב"ד כמו אהיה אשר אהיה וכמו ה' אלהינו ה'.
וזה אמרו בראשית רזא קדמאה המלה בראשית היא סוד הקדמון, דהיינו חכמה הנקראת ראשית. ברא רזא סתימא לאתפשטא מתמן כלא, המלה ברא, יורה על סוד סתום, כדי שיתפשט הכל משם. פירוש כי מלת ברא יורה סתימא ומיעוט, וה"ס הזריעה, דחולם שורק חירק. שהכל מתפשט ומתקיים ע"י הזריעה הזאת (כמ"ש לעיל). אלהים רזא לקיימא כלא לתתא, השם אלקים, סודו הוא, לקיים הכל למטה. פירוש, כי ע"י חיבור מ"י אל"ה לאשלמא שמא דאלהים, שהוא ע"י לבוש דחסדים דנהיר בסוד הדעת, ממנו מתקיימים כלא, הן החו"ב והן הזו"ן שלמטה, כנ"ל. את השמים, דלא לאפרשא לון דכר ונוקבא כחדא, המלות את השמים יורה על דכר ונוקבא כאחד, שאסור להפריש אותם פירוש, הז"א נקרא שמים כנ"ל, והנוקבא שלו נקראת א"ת, ונמצא כי את השמים יורה על ז"א ונוקבא ביחד. וע"כ נרמזת גם הנוקבא בהז"א, להורות שאסור להפריש ביניהם אלא ליחד אותם כחדא, שהם סוד קול ודיבור, הוי"ה אדנ"י, והקול ודיבור מיוחדים כאחד.