זהר

י) ת"ח, סיהרא לא אתנהירת, אלא כד חזיא ליה לשמשא, וכיון דחזיא ליה, אתנהיר. וע"ד האי באר לחי רואי ודאי, וכדין אתנהרא, וקיימא במיין חיין, לחי ראי, בגין לאתמליא ולאתנהרא מהאי חי.

פירוש הסולם

י) ת"ח סיהרא וכו': בוא וראה הלבנה, שהיא הנוקבא, אינה מאירה אלא כשרואה את השמש, שהוא ז"א, וכיון שרואה אותו היא מאירה דהיינו שמקבלת מז"א מוחין דהארת חכמה, שה"ס ראיה ועל כן נקרא זו, ​באר לחי רואי, ודאי, ואז היא מאירה ועומדת במים חיים. לחי רואי, כדי להתמלא ולהאיר מאותו החי, שהוא יסוד דז"א כנ"ל.