פירוש הסולם

י) פקודא חמישאה כולל ג' פקודין: א' למלעי באורייתא, ב' לאתעסקא בפריה ורביה, ג' למגזר לתמניא יומי. וה"ס המאמר דיום ה' דמעשה בראשית, ​ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ וכו'. פירוש, כי בד' פקודין שעד הנה, גמרנו את תיקון האצילות, עד המוחין דג"ר דזו"ן פב"פ: שע"י פקודא קדמאה דיראת הרוממות, בגין דאיהי רב ושליט, המשכנו תיקון או"א עלאין, בסוד המאמר סתום דפסוק הא' שבתורה, ​בראשית ברא וגו'. ופירוש ענשה בפסוק הב' ​והארץ היתה תהו וגו' וע"י פקודא תניינא דאהבה בסטרא דטיבו, המשכנו תיקון דישסו"ת דאצילות, בסוד המאמר דיום א' דמעשה בראשית, יהי אור וכו'. שה"ס אור שנברא בששת ימי בראשית, שהיה אדם רואה בה מסוף העולם עד סופו. וע"י פקודא תליתאה, דקריאת שמע ובשכמל"ו, הנה בסוד יחודא עילאה דשמע, המשכנו מוחין דו"ק לז"א ולאה ע"י עליתם לישסו"ת, שה"ס ו' תיבין דשמע ישראל, כן כללנו בו סוד גניזת האור בסו"ה ויהי אור לעולם הבא דישסו"ת, ולא לעוה"ז דישסו"ת, כי נגנז מחזה ולמטה דישסו"ת ונעשה שם יבשה, והמשכה זו היא בד' גדולה דאחד, והיא מקובלת ללאה. כי זה הכלל, שכל בחינת חסרון או מסכים, אינה בזכר, אלא בנוקבא של אותו הפרצוף.
וע"י יחודא תתאה, דבשכמל"ו, המתקנו הדינא קשיא שמחזה ולמטה דז"א, הנמשך מהמאמר דיום ב' דמעשה בראשית, יהי רקיע בתוך המים וכו', שבו נברא הגיהנם, שה"ס דינא קשיא, שמקומו היא מחזה ולמטה דז"א, אמנם היא בנוקבא רחל, ולא בזכר ז"א, כנ"ל. והמיתוק הוא, ע"י השלמת פקודא דאהבה שתהיה בב' סטרין, ואפילו הוא נוטל את נפשך, שע"כ צריכים לקבל עלינו מסירת נפש בד' דאחד, קודם יחודא תתאה, להשלים מדת האהבה בב' סטרין בהמשכת המוחין למקום רחל, כי אז נמשכין שית סטרין תתאין של המוחין אל רחל, בשית תבין דבשכמל"ו, והדינא קשיא נהפך להיות אור, הנק' נהורא אוכמא. ויחודא עילאה, ה"ס המאמר יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה וגו', דהיינו כי טוב הא' שביום ג' דמעשה בראשית. ויחודא תתאה ה"ס המאמר תדשא הארץ דשא וגו', שהוא כי טוב הב' דיום ג' דמעשה בראשית.
וע"י פקודא רביעאה, למנדע דהוי"ה הוא האלהים, דהיינו להשוות הנוקבא רחל לגמרי אל הז"א בלי הפרש משהו ח"ו, ע"י השלמת האהבה בתרין סטרין בשלימות כזאת, שהדינא קשיא נהפך להיות אור, ונהורא אוכמא בנהורא חוורא לית בהו פרודא, כי מבחינת השלמת האהבה בב' סטרין, נעשה נהורא אוכמא עוד יותר חשוב, כנ"ל באורך, הנה עי"ז נתיחדו רחל וז"א לאחד ממש ויכולים שניהם לעלות לישסו"ת מכחם עצמם, כי מתוך זה נמצאים זו"ן בהשואה גמורה אל הישסו"ת, כי מה שהזו"ן עבים יותר ממנו אין זה חסרון אלא מעלה ויתרון עליהם. ואז מקבלים הזו"ן מישסו"ת גם מוחין דג"ר, ונעשו הזו"ן קומה שוה ביחוד אחד פב"פ. וה"ס המאמר דיום רביעי דמעשה בראשית, יהי מאורות ברקיע השמים, שהנוקבא רחל והז"א נכללו שניהם בשוה בשם אחד מאורות שה'ס הוי"ה הוא האלהים. ונמצא עתה ע"י ארבע פקודין הללו כבר השלמנו כל תיקון האצילות עד זו"ן פב"פ בקומה שוה.ועתה יש לנו שוב לזווג את זו"ן ע"י העלאת מ"ן ומע"ט, בכדי להמשיך לנו מוחין מהם. והם ג' בחינות מוחין, הנק', נר"ן דקטנות, נר"ן דגדלות א', ונר"ן דגדלות ב', שהם נמשכים לנו ע"י שאר הפקודין המובאים לפנינו. הנר"ן דקטנות, ה"ס יום חמישי דמעשה בראשית, במאמר ישרצו המים שרץ נפש חיה וגו'. ותשלום הקטנות הוא ביום ששי, וכן ו"ק וג"ר דגדלות א', וו"ק דגדלות ב', הוא ביום הששי דמעשה בראשית, וג"ר דגדלות ב' הוא ביום השבת, כמ"ש לפנינו.