זהר

י) הוה אמר במטלנוי קוץ קוציתא, דמיכן דמימין שינתא בחוריהון, קיימין בקיומיהון. מלכא דממלל, נטרי תרעין, שליטא דחילין סגיאין, קם בקיומיה.

פירוש הסולם

י) הוה אמר במטלנוי: הקול היה אומר בנסיעותיו, דהיינו בהשפעתו, שנקרא נסיעה, משום שהולך בתלת דוכתי, (כנ"ל וירא יוד אות כ"ח ד"ה אמר ריב"ז, ובראשית א' דף כ' אות י"ב) קוץ קוציתא, קצץ חלק, דמיכן דמימין שינתא בחוריהון, קמיימין בקיומייהו, וישנים הדוממים, שהשינה בחורי עיניהם, חוזרים ועומדים על מעמדם.
פירוש. כי נתבאר לעיל (פרשת לך דף י"ג אות כ"ב ד"ה ונתבאר) שאין קו אמצעי יכול להכריע בין ב' הקוין ולכלול אותם זה בזה, מטרם שממעט את קו השמאל מג"ר לו"ק דג"ר ע"ש. וכן נתבאר (לעיל לך דף ו' אות ח' ד"ה ווי) שבעת הארת השמאל בלי התכללות בחסדי הימין נסתמים כל האורות ונחשך הלילה ובני אדם ישנים, דהיינו שנסתלקו מהם המוחין. וז"ש כאן, שהקול, שה"ס קו אמצעי, אומר קוץ קוציתא, קצץ חלק, כלומר שמצוה בכחו למעט חלק הג"ר דג"ר מהארת קו השמאל, ואז דמיכן דמימין שינתא בחוריהון. ואז ישנים הדוממים שהשינה בחורי עיניהם, מחמת הארת השמאל בלי התכללות בימין, שסתם להם האורות, נמצאים עתה, שהם קיימין בקיומיהון, שחוזרים ועומדים על מעמדם, כי עתה אחר שנתמעטו הג"ר דשמאל, נכללו השמאל וימין זה בזה והאורות נפתחים (כנ"ל לך דף ז' אות ט' ד"ה ולית) וע"כ נתעוררו הישנים והשיגו המוחין שלהם. שהם קיומם.
מלכא דממלל, נטרי תרעין: מלך, היינו הנוקבא, שמקבלת מז"א שנקרא קול, שמדבר: שמרו השערים. שליטא דחילין סגיאין קם בקיומיה השליט על צבאות רבות, עמד על מעמדו.
פירוש. אחר שהמלך, דהיינו הנוקבא, קבלה המוחין מקול, שה"ס קו אמצעי, אמרה, שמרו השערים, והיינו משום שהקול אמר קוץ קוציתא, ומיעט הג"ר, המשפיעים מלמעלה למטה, לפיכך אמרה גם הנוקבא, שמרו השערים, שלא ימשיכו ממעלה למטה. ואז השליט על צבאות רבות, שהוא מטטרון, עמד על מעמדו דהיינו שקבל המוחין ההם מן הנוקבא.