תוכן

י) הנה הכתר דז"א, הוא מהטבור ולמטה, עד סיום הגוף, הנקרא ת"ת, שהוא עד רישי ירכין. וג"פ דנצח דא"א, מתלבשין בקו ימין דז"א, שהוא חח"ן. וג"פ דהוד דא"א, מתלבשין בקו שמאלי דז"א, שהוא בג"ה שבו. ויסוד דאריך אנפין, מתלבש בקו האמצעי דז"א, שהוא ד"ת. ונוקבא דז"א, יצאה מהחזה דז"א ולמטה, כדמיון הז"א, היוצא מא"א ממש, ונמצא שהז"א מלביש א"א עד סיום רגליו מכל צדדיו, ושם ג"כ מסתיימין רגלי דזו"נ, ושם הוא סיום עולם אצילות. אמנם רגלי עתיק, הב"פ תחתונים שבו, שהוא פרק תחתון דנצח, ופ"ת דהוד דעתיק, אלו נכנסים יותר למטה, ועומדים בגבול עולם הבריאה, אשר הוא למטה מעולם אצילות, ועומדין שם בבחי' דדי בהמה, כנ"ל באורך. (ואפשר לומר כי לא היה כך, אלא קודם תיקון אצילות, כנזכר כאן. ואחר התיקון, לא הוצרך זה, וחזר עתיק לאסוף רגליו למעלה, בהשוואה א' עם רגלי א"א).