תוכן

י) אמנם שעשועות של הקב"ה בתורה, והיותו בורא בה את העולמות, היתה בהיותו עוסק בתורה בבחי' הנשמה הפנימית שבה, הנקרא רזי תורה, הנקרא מעשה מרכבה, היא חכמת הקבלה, כנודע אל היודעים. וטעם הדבר הוא, להיותו עולם האצילות, העליון מאד, טוב ולא רע, דלא יכיל להתערבא עמיה קליפה. ועליה אתמר, וכבודי לאחר לא אתן, כנזכר בספר התיקונין ד' ס"ו תיקון י"ח, וכן בסה"ז בפ' בראשית דכ"ח ע"א ע"ש. ולכן גם התורה אשר שם, איננה רק מופשטת מכל לבושי הגופנים. משא"כ למטה בעולם היצירה, עולם דמטטרו"ן, הנק' עבד טוב, והוא הנקרא עץ הדעת טוב מסטרא (דטוב), ומסטרא דסמאל, שהוא קליפין דיליה, נקרא עבד רע, כי התורה אשר שם הם שית סד"מ, הנקראים שפחה כנ"ל. וכנזכר בפרשת בראשית שם דף כ"ז ע"א.