זהר

י) ואמאי בחליצת נעל דנתן לרעהו אית תמורה ושנוי, אמר סבא חדא, רבי רבי, לא תימא הכי, אלא אמאי חליצה בנעל, אלא איהו קליפה לאתטמרא בה לאשתזבא מניה, ולא אשתמודע לגבי מקטרגין דיליה, ובחליצה דנעל חלץ ליה י״ה, ובגין דא שלף איש נעלו ונתן לרעהו, נעל ו', גן נעל, דאיהו בן י״ה, לאעלא בין ו״ה, ודא איהו חלץ י״ה.

תרגום

י) ואמאי בחליצת נעל וכו'. ומדוע בחליצת נעל שנתן לרעהו יש תמורה ושינוי. אמר זקן אחד רבי רבי, אל תאמר כך, אלא מדוע חליצה בנעל, אלא הוא קליפה להסתתר בה להנצל ממנו, ולא ניכר לגבי מקטרגים שלו, ובחליצת הנעל חלץ לו י״ה. ומפני זה שלף איש נעלו ונתן לרעהו. נעל ו׳. גן נעל, שהוא בן י״ה להכנס בין ו״ק. וזה הוא חלץ י״ה.