זהר

י) כדין מתחות שפולי משכנא, קם יומא דמרירו, יומא דבכיה, יומא דצערא, יומא דאיקרי מהומה ומכוסה ומבוכה, ועאל בגו משכנא, ושיצי וסאיב. ורבוגא דמשכנא, אזל וערק ואתתרך מגו מותביה לגו טורא דלבר, ולגו' טורא דחרוב, ומשכנא אתחרב.

פירוש הסולם

י) כדין מתחות שפולי וכו': ​אז מתחת שולי המשכן, שהוא סוף המלכות, קם היום המר, יום הבכיה, יום הצער, יום שנקרא מהומה ומבוסה ומבוכה, שהוא הס"א, ונכנס בתוך המשכן, והשחית וטמא. והאדון של המשכן, שהוא המלכות, הלך וברח וגורש ממושבו להר שמבחוץ, ולהר החרב, והמשכן נחרב.