זהר

י) אר"ש, בכולהו איתער צדקה אילנא דחיי. והאי איהו אתר דמזונא לכולי עלמא. תלמידי חכמים מאי עבידתייהו, דהא אינון בצדקה אחידן, וכל בני עלמא בזכותייהו ניזונין בהו ממש, ואינון לא יכלין לאתזן בהו ממש. בגין דאשתדלי באורייתא, ומאן דאשתדל באורייתא, אשתדל באילנא דחיי דכל בני עלמא נזונין מניה. אשתכח דת"ח מתערי מזוני לעלמא ושלמא. אי לכל בני עלמא מתערי מזונא, לון אמאי לא מתערי.

פירוש הסולם

י) אר"ע בכלהו אתער וכו': א"ר שמעון, הצדקה מעוררת בכולם עץ החיים, הן חיים גשמיים, והן חיים רוחניים. והוא מקום הנותן מזון לכל העולם. שואל, תלמידי חכמים מה הם מעשיהם, הרי הם אחוזים בצדקה, וכל בני העולם בזכותם נזונים ממש בהם, והם עצמם אינם יכולים להיות ניזונים ממש, כי הם עוסקים בתורה, ומי שעוסק בתורה, עוסק בעץ החיים, שכל בני העולם נזונים ממנו, ונמצא שתלמידי חכמים מעוררים המזון בעולם והשלום. ואם המזונות מתעוררים לכל בני העולם על ידיהם למה להם עצמם, אין המזון מתעורר.