זהר

י) אלא ודאי בזמנא דבעי למיעבד עבידתיה, ולאנהגא לישראל דאתקריאו במזלא דאדם, אתלבש בדיוקנא דההיא חיה דאתקריאת אדם, ואתקרי הוא אדם. ובזמנא דבעי לאנהגא לישראל לאינון דאתקריאו במזלא דאריה, אתלבש בדיוקנא דההיא חיה דאתקריאת אריה. והכי בגוונא דא בחיה דאתקריאת שור. וכן בגוונא דא בחיה דאתקריאת נשר. ובגוונא דא שכינתיה.

פירוש הסולם

י) אלא ודאי בזמנא וכו׳: ומשיב, אלא ודאי בזמן שירצה לעשות פעולתו ולהנהיג את ישראל שנקראו במזל אדם, הוא מתלבש בצורת אותה החיה הנקראת אדם, והוא נקרא אדם. ובזמן שרוצה להנהיג את ישראל לאותם הנקראים במזל אריה הוא מתלבש בצורת אותה חיה הנקראת אריה. וכך כעין זה בחיה הנקראת שור, וכן כעין זה בחיה הנקראת נשר. ובאופן זה היא שכינתו.