זהר

י) ת"ח, כד ברא קב"ה עלמא, קיים ליה ושתיל על הנהו שיתא יומין עילאין, ושביעאה דעלייהו, דבגיניה דשביעאה דאקרי צדיק, תזנין עילאין ותתאין, ועליה קיימין, וביה מסתמכין, והוא יסודא ושרשא דילהון.

פירוש הסולם

י) ת"ח כד ברא וכו': בוא וראה, כשברא הקב"ה את העולם, שהוא המלכות, קיים אותו ושתלו על אלו ששת ימים העליונים, והשביעי שעליהם, כי בשביל השביעי שנקרא צדיק, דהיינו יסוד, נזונים העליונים והתחתונים, דהיינו ספירות דז"א, וספירות המלכות, ועליו קיימים, ובו נסמכים, והוא היסוד והשורש שלהם.
פירוש. היסוד נקרא ששי, ונקרא שביעי. כי בעת שאינו משפיע למלכות, שהוא אז בבחינת חסדים בלבד, הוא נקרא ששי, להיותו ספירה ששית מחסד ולמטה. ובעת הזווג עם המלכות, שצריך להשלימה תחילה עם חכמה, אז הוא נבחן לשביעי, כלומר לספירה שביעית. והטעם הוא, כי אז הוא מחויב לעורר את מצב הא' של המלכות, במלכות, כי רק בכלים דמצב הא' יכולה המלכות לקבל חכמה, ואז במצב הא' נמצאת המלכות בסוד רביעי לאבות, שהיא ספירה הרביעית אחר חג"ת, וג' ספירות נה"י הן אחריה, ונמצא אז היסוד שהוא הספירה השביעית מחסד ולמטה. (כמ"ש לעיל תולדות אות ה'). באפן, שבעת הזווג, כשהוא ממשיך ג"ר, אז נקרא היסוד שביעי. ושלא בשעת הזווג שהוא בחסדים בלבד, והמלכות היא השביעית אחרי היסוד, נמצא היסוד, שהוא הספירה הששית. ונקרא ששי. עוד יש להבחין, שבשעת הזווג, כשהוא ממשיך ג"ר, שהוא בסוד שביעי, הוא נבחן שהוא למעלה מחג"ת נה"י, כי שום ספירה מחג"ת נ"ה אינה יכולה להמשיך ג"ר חוץ מהיסוד, וע"כ נבחן היסוד שהוא במקום ג"ר, אל ששת הימים. ונמצא שששת הימים חג"ת נה"י הם למטה, והיסוד שבבחינת שביעי, הוא מאיר עליהם מלמעלה. דהיינו שממשיך להם הג"ר. ונתבארו היטב ב' בחינות היסוד.
וז"ש כד ברא קב"ה עלמא, שהוא המלכות הנקראת העולם התחתון, כי מה שהמלכות מקבלת, מקובל גם בעולם התחתון, קיים ליה ושתיל ליה, על הנהו שתא יומין עלאין, שבז"א, שהם חג"ת נה"י המאירים אל המלכות. ושביעאה דעלייהו, והיסוד הנקרא שביעי, דהיינו בעת הזווג עם המלכות, הוא עליהם של חג"ת נה"י, כי אז היסוד משפיע ג"ר אל חג"ת נה"י שמקודם לכן היו רק ו"ק בחסר ג"ר. וז"ש דבגיניה דשביעאה דאקרי צדיק, היינו בשביל היסוד שבבחינת הזווג, שנקרא אז שביעי, מתזנין עלאין ותתאין, שחג"ת נה"י דז"א ניזונים ממנו, שהם משיגים על ידו ג"ר, וכן חג"ת נה"י התחתונים שבמלכות, מקבלים ממנו ג"ר. ועליה קיימין וביה מסתמכין והוא יסודא ושורשא דלהון, כי שש הספירות דז"א חג"ת נה"י אין להן קיום וסמיכה מג"ר, זולת ע"י היסוד, וע"כ נעשה עליון ושורש אל חג"ת נה"י דז"א, ומכ"ש לספירות המלכות.