פירוש הסולם

י) ולפיכך אע"פ שכל המוחין שהתחתון גרם לעליון מקבלם גם התחתון, ומפני שתלת מחד נפקי, חד בתלת קיימא. עכ"ז אין ז"א לוקח אלו המוחין עתה בעת שהוא במקום ישסו"ת, כי אין שם כל הפרצוף דז"א, אלא כח"ב שלו דהיינו חג"ת בלבד, ונה"י שלו אינם שם כנ"ל, והחסר נה"י דכלים חסר ג"ר דאורות, כי אין להם כלים שילבישם (כנ"ל בפתיחה לחכמת הקבלה אות כ"ד) וע"כ אינו יכול לקבל עתה את חב"ד דאורות שיצאו על ידו בישסו"ת, אלא מקבל הארת כלים בלבד, ויורד מישסו"ת למקומו, ומוריד המלכות מבינה שלו ומעלה אליו את בינה ותו"מ שנפלו ממנו, דהיינו את נה"י, ונתחברו בו חג"ת נה"י לפרצוף אחד, ואז חוזר פעם שניה אל ישסו"ת ומקבל שם את המוחין דחב"ד שהשאיר שם, ואז חזרו כלים דחג"ת ונעשו חב"ד וכלים דנה"י נעשו חג"ת, ויוצאים לו נה"י חדשים, ואז יורד שוב מישסו"ת במוחין שלמים דחב"ד. והנה נתבאר, שאין ז"א מקבל המוחין בישסו"ת, אלא על ידי ב' עליות, שבעליה ראשונה מקבל מישסו"ת רק את הארת ו"ק בלבדה, מפני שהוא מחוסר כלים דנה"י, ובעליה ב' מקבל מוחין שלמים.