זהר

י) ורזא דאלין ברכאן לאתערא מעילא לתתא, ברזא דא, ברוך: דא רזא דמקורא עלאה מכלא, לארקא ולאמשכא ולאנהרא כל בוצינין. ואיהו ברוך תדיר, דלא פסקין מימוי. ומתמן שירותא דאקרי עלמא דאתי, ואיהו קצה השמים, דההיא קצה קצה עלאה איהו. בגין דאית קצה כגוונא דא לתתא, ואיהו עלמא תתאה. ואקרי אוף הכי ברוך, לקבל תתאי, לארקא לתתא, ולאתערא מתתא לעילא בברכאן דצלותא. וברוך דא אקרי הכא, ברזא דחכמתא עלאה, דאמלי לההוא אתר, בחד שביל דקיק דאעיל ביה.

פירוש הסולם

י) ורזא דאלין בדכאן וכו': וסוד אלו הברכות לעורר ממעלה למטה, הן בסוד זה. ברוך, הוא סוד המקור העליון מכל, שהוא או"א עלאין, הנקראים חכמה, וצריכים לכוין, להריק ולהמשיך ולהאיר משם כל הנרות, דהיינו מדרגות התחתונות. והוא ברוך, תמיד, כי מימיו אינם נפסקים. כלומר שהם בזווג דלא פסיק לעלמין, ושפעם לתחתונים אינו נפסק. ומשם מקבל ההתחלה שנקראת עולם הבא, דהיינו בינה, והיא נקראת קצה השמים, שקצה ההוא הוא קצה העליון של ז"א הנקרא שמים. משום שיש קצה כעין זה למטה, שהוא עולם התחתון מלכות, והיא נקראת ג"כ ברוך, כנגד התחתונים, דהיינו להריק הברכות למטה, ולהתעורר ממטה למעלה בברכות התפלה (כמ"ש להלן באות ט"ז) וכאן בשאר הברכות, נקרא ברוך זה בסוד החכמה העליונה שהיא או"א עלאין, הממלאה למקום ההוא, דהיינו לבינה, הנקראת עולם הבא, כנ"ל, בשביל אחד דק, דהיינו יסוד החכמה, שמכניס בו. (ועי' במה"ס אות י"ד).