פירוש הסולם

י) אמנם צריך שתדע שעצם האכילה היא הארת החסדים, ואינה באה לאצטומכא להטחן ולבא בשליטת אש השמאל, אלא כדי להשתלם ולהכלל מן החכמה שבשמאל. ועצם השתיה, דהיינו שתית היין, היא הארת החכמה שבשמאל, אלא שאינה נשלמת אלא אם כן שבאה תחת שליטת הימין, ונכללת בחסדי הימין. וז"ש (באות תכ"ג) אצטומכא וכו' נטיל כלא עד שית שעתין ואופה, כי המ"ן הבא לאצטומכא, נכלל בשש ספירות חג"ת נה"י שבגוף המלכות, והאש שבאצטומכא אופה את המ"ן. פירוש, כמו האופה הנותן הלחם על האש, אין כונתו לשרוף משהו מן הלחם, אלא כדי שהלחם יתמתק בחום האש, כל עצם המ"ן דאכילה, הם חסדים ובאים באש השמאל של הקרקבן רק להתכללות ולהשתלמות בלבד, כמו אפית הלחם על האש. וז"ש, קרקבן איהו אופה וריאה איהי משקה, שהקרקבן שהוא האצטומכא אופה המ"ן, כדי לכלול בהם הארת החכמה שבה. והריאה, שהיא ימין והיא חסדים מקבלת היין שהוא הארת החכמה, כדי לכלול בהם הארת החסדים. לבא מלכא, ואינון תרין, הקורקבן והריאה, אינון ודאי אופה ומשקה למיהב למלכא, כי הלב שהוא עצם בנין המלכות שמשמאל דבינה, הוא לוקח מהם מה שראוי לו, ואחר שקבל הלב, הוא נותן ומחלק לכל האברים, והיינו דכתיב, אריתי מורי וכו' לבתר אכלו רעים וכו' ע"י שר האופים, דהיינו ע"י מיתוק השמאל שבאצטומכא. שתו ושכרו דודים, ע"י שר המשקים, דהיינו ע"י מיתוק הימין שבריאה.